״תכתבו על חירות״ גלית אמרה לנו במפגש האחרון ׳בזמן זיתים׳.
הראש שלי: ״מה חירות?! זה הנושא הכי טחון בפייסבוק.

ואחרי כמה ימים שהראש מתלבט אם לכתוב או לא לכתוב?  (זאת השאלה)
הבנתי.
לפחות נראה לי שהבנתי…גלית רצתה שנביא את עצמנו לחירות וברגע שמביאים את עצמנו, זה לא משנה אם עוד 599,431 אנשים כותבים על כך, עדיין נוכל להביא את הבידול שלנו.

אז הבוקר אחרי אימון הספורט הרעיון התחיל להתגבש לשורות. במקלחת, חוזר לעצמי: ״תכתבו על חירות…הכי טחון בפייסבוק״  וחוזר עוד פעם ועוד פעם כדי שלא אשכח את שתי השורות הראשונות.
יוצא מהמקלחת פותח את הסמארפון ורושם את שתי השורות.
הנה ההמשך…
חירות בשבילי זו מילה גדולה, אני עדיין לא חושב שיצאתי לחירות, חושב שאני בדרך. והדרך לחירותי זו ההבנה שאני צריך לקבל במקום להשתנות.
צריך לקבל את הכעס להבין אותו ולהרגיש אותו בכל הגוף – במקום לא להיות עצבני.
צריך לקבל שאני בדרך ולהתרכז בפעולות – במקום לרצות כבר להגיע למטרה.
צריך לעצור אחרי הישג, אפילו הקטן ביותר, לשבת רגע ולהפנים אותו עמוק בלב ובבטן – במקום כל שנייה לרצות את הצעד הבא.

נצ׳י נצ׳ – (רביד פלוטנק) כתב כל כך יפה:

״בדיוק בדיוק כמו שאני

ככה זה טוב

שאני שלם, לא חסר בי דבר

ומותר לי אותי לאהוב״

אתם יודעים מה?
אולי גם לא צריך

נ.ב
פסח שמח לכולם מלא בזמן מוזה.
תדמיינו ששלחתי לכם ברכת חג שמח עם הלוגו של מוזה.