אזור הנוחות שלי
בואו נדבר רגע על אזור הנוחות…
בשבילי 'אזור הנוחות' זו מילה גסה.
קודם כל בגלל שאני כל הזמן אומר לעצמי לצאת מהבינוניות, לשאוף גבוה ולעשות את הפעולות בשביל להיות בחלק של 20% של חוק הפארטו.
לכן, כשאני שומע את צמד המילים 'אזור נוחות' אני ממש לא מרגיש בנוח.
יחד עם זאת, אין ספק שעדיין אזור הנוחות הוא חלק מאוד משמעותי בחיי.
לפעמים הוא שומר עליי או נותן לי תחושה מזויפת של בטחון ולפעמים הוא מאותת לי שנוח מדי וצריך להתקדם ולצמוח.
מה נחשב מבחינתי לאזור נוחות?
נישואים שאין כבר בהם השקעה בזוגיות – כי מאוד נוח לחשוב הנה אני חוזר הביתה ויש מישהי שמחכה לי, האם רק זה יכול להחזיק מעמד בלי מאמץ?
אותו תפקיד בעבודה – מגיע כל יום בשעה 9:00 -17:00 ועושה פחות או יותר אותם דברים.
האם זה יכול להחזיק מעמד כשמכונות ומחשבים מחליפים אותנו כל יום יותר ויותר?
לא להתקשר לבנק להתעמת על העמלה, לשוחח עם לקוח לא מרוצה, להגיד 'לא' לילד שלי ולדבוק מאחורי זה למרות שכל מה שבא לי זה שהוא יפסיק לחפור לי ויש עוד אינסוף דוגמאות….
בואו נשים את הדברים על השולחן-יציאה מאזור הנוחות היא לא דבר קל,
צריך לעשות הרבה מאוד מאמץ בעיקר מנטלי כי זה אומר שצריך לצאת רגע מהאוטומט, לשאול שאלות, לבחון את הדברים שקורים לנו ולראות אם זה מקדם אותנו.
יציאה מאזור הנוחות היא עבודה קשה, היא מלחמה יומיומית מול האויב הכי גדול שלי = אני עצמי.
אבל בסוף היא מאפשרת לי את החיים שתמיד רציתי,
עבודה שאני ממש אוהב ללכת אליה, זוגיות שאני מאושר גם אחרי 15 שנה, אנרגיה מדהימה כי אני חי אורח חיים בריא.
וכל זה בזכות שעצרתי רגע את האוטומציה,
שאלתי שאלות,
ביררתי מול עצמי את הסיבות לפעולות שלי,
בניתי תוכנית,
ובעיקר, התאמצתי מאוד כי ידעתי שגם אם באותו רגע לא הכי מגניב לי ואפילו קשה –
בטווח הרחוק עומד להיות לי כנראה הרבה יותר נוח.
עזרה לי בעריכה Osnat Itshak