היי

עמידת ראש – זה הנושא שהחלטתי לתת לאימון לפוסט בהמשך תבינו למה.

השבוע היה לי שבוע עמוס בכל טוב בעיקר מבחינת השראה נפגשתי עם כמה אנשים מאוד מצליחים מבחינתי וספגתי מהם הבנה מאוד גדולה.

עוד דבר שקורה אצלי בשבועות  האחרונים שבנוסף לאימוני הכושר ולאורח החיים הבריא שאני עובד לסגל. אני עובד על עוד מימד מנטלי שקשור להתפתחות האישית שלי והדרך שלי לעשות זאת היא על ידי מדיטציית מיינדפולנס באופן יומיומי ולאחרונה הוספתי גם את טוני רובינס שבכל חלון זמן פנוי שיש לי אני שומע או רואה קטעים שלו.

למה אני מספר זאת?
מכיוון שזה תומך לי באופן ישיר ביכולת שלי לייצר התמדה באורח חיים בריא ובפעילות הגופנית ומעבר לזה זה גם תומך באנרגיה, שזה בעצם הדלק שלנו לחיות חיים יותר מלאים ושלמים מבחינתי.

אתמול ראיתי, גם סדרה על טוני רובינס שעשו עליו בנטפליקס שמתעדת סמינר שלו של 6 ימים. ואתמול התיישבה לי תובנה שידעתי כבר ופתאום הסירנה ממש הבהבה, שהספורט זה לא אלמנט של רצון שיהיה שרירים או להיות יותר חטוב, זה החלק המשני של העניין. החלק המרכזי של העניין זה האנרגיה שזה מכניס לחיים ותחושת המסוגלות לכך שאפשר להתגבר על קושי ועוד יותר חשוב לטווח הארוך זה גם יכול למנוע ניוון ומחלות אך בעיקר להכניס חיוניות לאורח החיים.

לכן זה משהו שהוא חובה מבחינתי ולא משנה איזה מצב רוח יש לי או כמה אני עסוק זה צריך להיות הרגל מקועקע לאורח החיים שלי כמו אוכל ומים.

הימים הקבועים שאני מתאמן הם ימי ראשון וחמישי, ידעתי שלאימון בוקר בחמישי לא אוכל להגיע אז ישר קבעתי אימון ערב, לקראת הערב ראיתי שאני לא יכול להגיע לאימון כי נוצר לי פקק בעבודה שהייתי חייב לפתוח.
אז הקשבתי לעצתה של אלה מלפני שבועיים וניסיתי יוגה.
היתה לי חוויה לא טובה עם יוגה מלפני כמה שנים עם קבוצה ואיכשהוא ניסיתי לחזור לזה, אם זה דרך אפליקציות ולא כל כך הצלחתי. רציתי גם לחזור לזה כי אני מודע עד כמה זה חיובי מבחינה בריאותית וכל העניין של נשימות, יציבות, גמישות ועדיין לא הצלחתי.

בעקבות פספוס האימון אתמול, ובבוקר בשבע לא יכולתי להגיע אמרתי יאללה חייבים יוגה.
מאוד הופתעתי, חשבתי שאני אסבול מהאימון ונעשה אותו בשביל לעשות ״וי״ על שני אימונים בשבוע. אך קרה דבר מגניב, אשכרה נהנתי מהאימון!
הסיבה להנאה היתה שגם זה בדיוק עובד על נקודות התורפה שלי שזה גמישות ויציבה וזה גם מתכתב באופן ישיר עם המדיטציה שאני עושה באופן יומיומי.

אז מה שהחלטתי זה, שאני הולך להכניס אימון שלישי בשבוע
פעמים בשבוע אימוני תחנות וביום שישי אימון יוגה.
יש מצב אני עדיין מתלהב יותר מדי לפני שאני באמת יודע לאן אני נכנס. אני אופטימי.

את הפוסט אני מסיים עם עמידת ראש, לא האמנתי שאני באמת יכול לעשות דבר כזה, כמובן שהמדריכה עזרה לי בתמיכה אבל אשכרה הצלחתי לעשות עמידת ראש!

מסקנות:

1. להיות פתוח כל הזמן לנסות דברים. לא אוהב יוגה – אז מה אולי אני אופתע! זה גם מתקשר לגישה שאני מנסה לסגל בחודשים האחרונים: לא להניח הנחות!

2. שעוד פעם שמתי לב שהשתפרתי בכוח. בידיים, ברגליים, בבטן.

3. עד כמה חשוב להתאמץ ביותר לבוא לאימונים ולא להגיד סבבה, נוותר היום. זה משדרג את ההרגשה עוד יותר.

4. עד כמה המדריך עושה את האימון.

5. 90% מנטלי, ככל שיותר אעבוד על המנטלי יהיה חזק באימונים ובחיים.

6. שאם פעם פחדתי מקבוצה, כי זה הלחיץ אותי. אני מתחיל להבין את חשיבות הקבוצה ועד כמה זה מקדם. ברגע שאני מתרכז בעצמי ולא חושב מה יגידו ואני מנסה להשוות עם אחרים אז הלחץ יורד ואפשר להינות מהקבוצה.

איך הרגשתי מבחינת אוויר בסוף האימון מ 1 -10?
8

איך הרגשתי מבחינת מדד כיף 1 – 10?
9

תודה רבה שקראתם 

נ.ב
אני חבר של אלה, וגם מתאמן אצלה ואם בא לכם לראות מה היא עושה?
זה העמוד שלה בפייסבוק 'הסטודיו של אלה'
ויש לה גם קבוצה שבו ניתן לשאול שאלות והיא נותנת המון מידע בתחום כושר ותזונה 
קהילת המתאמנים של א