הרבה מהדברים שאומרים הם באמת נכונים.
משפטים גדולים כמו:
תהנו מהדרך
אתם כבר בסדר
אל תקחו אישית
אל תשווה
אל תניחו הנחות
זה משפטים באמת מדוייקים.
העניין הוא כזה:
בהרבה מאוד מקרים כשאנחנו נחשפים למשפט אנחנו לא באמת מסוגלים להפנים אותו, ולהרגיש אותו. ואז נוצר פער ממה שמצפים מאיתנו שנצליח לעשות לבין שבפועל אנחנו רק מתוסכלים כי אנחנו חווים חוסר הצלחה ליישם אותו.
ופה נכנסת כוחה של המודעות והרגע הזה. חשוב ביותר שנראה ונבחין בתוכנו איפה אנחנו בתהליך. גם אם שומעים משפט המטרה לא צריכה להיות: לא להניח הנחות.
המטרה צריכה להיות הזיהוי שאנחנו מניחים את ההנחות.
עצם הזיהוי זה שווה המון כי זה בעצם השלב הראשון וזה זיהוי האוטומט וזיהוי ההזדהות שלנו.
ואם נכוון את תשומת הלב שלנו דווקא לזיהוי ולא לנסות להצליח להגיע למקומות האלו. שם לדעתי נרגיש טוב בהרבה. לפחות זה מה שעבד לי.
