שנים על גבי שנים היתה לי ציפייה מאנשים להשתנות. אמרתי לעצמי ככה זה אמור להיות, וציפיתי שיפעלו לפי האני מאמין שלי.
ציפיתי מחבר שרגיל לאחר, להגיע בזמן.
ציפיתי מהורים לעזוב אותי בשקט.
ציפיתי מספק שלי להיות מסודר יותר.
ובתכל׳ס ציפיתי גם מעצמי להשתנות.
ציפיתי להיות חברתי יותר.
ציפיתי להיות זורם יותר.
ציפיתי להרגיש פתאום בנוח בחברה.
כל פעם הייתי מתעצבן מחדש שזה היה קורה.
ציפיות על גבי ציפיות עם חוט מקשר של רצון לשנות או להשתנות את האחרים.
בהתפתחות שלי אני מבין שבלתי אפשרי לשנות אחרים. מה שכן ניתן, זה להבין את המחיר שאני מוכן לשלם או לא מוכן לשלם בנקודה שמפריעה לי.
וכשאני מכניס את המודעות לסיטאציות, ומכניס גם את המקום שמאפשר לי עדיין להתעצבן על כך שלא ראיתי את המחיר ואני מצפה להשתנות. נכנסת לי בחירה ובעקבות זה קצת יותר שקט בקבלה שלי עם עצמי ועם הסביבה שאיתם אני מתקשר.