כותב וזה נראה לי מוזר לחזור לכתוב בבלוג, בלוג עדיין עובד??
אבל בכל זאת, אתן כבוד לאתר שבניתי שהתמדתי לכתוב 1000 פוסטים יומיים וגילה לי את הכתיבה.
אז היום עוד גילוי חדש.אני חושב שדייקתי בעוד רמה את הייעוד שלי, בחודשים האחרונים נהייה לי ברור יותר ויותר שהוצאה לפועל זה הדבר שלי.
אך יש לי עוד רמת ספציפיות,
הרגלים!
או המישהו הזה שנמצא מאחורי האנשים הפרויקטים, הצד שיותר קשור לתפעול הביצוע, לבניית התהליך, יצירת השיטה המנגנון שגורם לתוצאה לקרות.
אני גם יכול לחבר את זה לכך שאני רואה את עצמי כמופנם ומעדיף לצד השני להיות על הבמה ולהיות זה שדוחף או מושך אותם למעלה. מצד שני גם תוך כדי כתיבה אני מבין שאני מגדיר את הזהות של כמופנם אני גם יכול לצמצם אצלי משהו באומץ ולעשות את הדברים.
נחזור לעיקר להיות החלק היותר נסתר בתהליך ההצלחה של פרוייקטים או אנשים.
אדמה את זה לדימוי קצת קלישאתי אך הוא לגמרי עושה את העבודה קרחון.
בצד העליון – הגלוי לעין יש את המטרה – התוצאה הנחשקת ומתחת לפני השטח יש את השיטה – אוסף של הרגלים יומיים (משפט של ג׳ימס קליר)
הדרך אליה הגעתי לדיוק הנוסף בייעוד שלי זה קריאת הספר הרגלים אטומים של ג׳יימס קליר. אני מרגיש שכל מילה שלו אני גומע וזה גורם לי לרצות ליישם ולפעול בדיוק בדרך שלו, מרגיש שנותן לי מילים לדברים שעשיתי באופן אסוציאטיבי הוא ארז את זה לידי שיטה וספר מופלא להשיג דברים שחשובים לנו.
ומה שאני אוהב אצלו שהוא מוריד את הפוקוס מהמטרה, מתחבר לזה מאוד ברמה האישית כי מטרות תמיד הלחיצו אותי והוא שם את הפוקוס על ההרגל.
יש לי רצון לחזור לכתוב פה בבלוג ובכלל לתת עוד תשומת לב בהרגלים ממש לקחת את התורה שלה וליישם עליי ועל אנשים, פרוייקטים שאני בוחר לעבוד איתם, עליהם.
אז יש מצב שעכשו כתבתי את פוסט החזרה שלי או היציאה לאור המחודשת שלי.
