האם פעם חשבתם על ״אין לי זמן״
כחוסר הגדרה של סדר עדיפויות בחיים?

נגיד הייתם מדרגים:
קפה עם חבר -5
זמן מוזה לעצמנו – 3
דייט עם הבן זוג פעם בחודש – 1

האם היה לנו יותר קל?
הרי אם עכשיו מתקשרים שהילד שלכם חולה והוא מקיא כבר 3 שעות והזמינו אמבולנס.
אני בטוח שלא משנה מה עשיתם באותה שנייה עזבתם הכל וטסתם לבית חולים.
ושם המשפט: ״אין לי זמן״ לא היה תופס כל כך.

אז אולי במקום שנגיד כל הזמן אין לי זמן.
נגיד את המשפט: זה לא מספיק חשוב לי להשקיע בעצמי החודש כי אני צריך לעבוד.
וכל אחד יבחר את התשובה. יש לי הרגשה שרק האמירה של המשפט עם לקיחת האחריות רק זה בלבד יכול להדליק את נורת סדר העדיפויות.

אז איך אתם עונים לעצמכם או לסביבה שלכם לשאלות אלו?