אוסי פותחת את הדלת ב- 22:05 אחרי המפגש השני בפשוט לשיר, חיוך מרוח על השפתיים.

אני: מה קרה?

מספרת על המפגש כמה היה לה כיף ואיזה דבר מטורף מה שקורה ׳בפשוט לשיר׳

ואז סיפרה לי עוד קצת: ״אם היה לי את זה בתחילת דרכי?״
זה די מטורף שיש לך את הזכות לעבוד עם נפש של בנאדם להגיע לתוך הרגש מתחת לכל המגננות.
בסך הכל אתה אוהב לשיר ובא לשיר אך מה קורה לפני, תוך כדי ואחרי זה כבר סיפר אחר.

וזה גם עוד דיוק שנהייה לנו שהקורס נוגע בנפש נותן את הבטחון מול אנשים, להשמיע את הקול ולבטא את האהבה שלך בלי חשש שילעגו לך.

משחק האסרטיביות, אני מרגיש שאני צריך עוד כלים בשביל להשתפר במשחק, אך כבר מרגיש שיפור בידיעה הפנימית שזה כבר לא מתאים ואני כן הולך לדבר על דברים שמפריעים לי ולא מתקדמים בקצב שאני רוצה.
אני אמציא חוק כרגע שכשיש לך משהו להגיד, אני אעשה הכל למצוא את הדרך הכי מתאימה לי בשביל לתקשר את הבעיה לצד השני.
שידע מה אני מרגיש, לא צריך לכעוס ולא צריך לריב. צריך להיות ברור ולשדר את המצב כפי שהוא.