תיעוד המסע להגשמת הקטע שלי בתחום האישי והעסקי
היום מסביבות אחר הצהריים התחלתי להרגיש חוסר סבלנות וזה התבטא גם החוצה קצת עם יציאות קצרות מהצד שלי וחוסר נחמדות.
היציאה האחרונה שלי היתה קרובה לשעה 23:00 תוך כדי שאני מרדים את הבת שלי אריאל בת 6 חודשים אני הרבה פעמים מנצל את הזמן לעצימת עיניים ונשימות והתכנסות בעצמי בזמן החזקת המוצץ שלה.
ובחודשים האחרונים כשמגיע אליי כעס ואני מזהה מודעות אליו אני בדיבור עצמי של הכל בסדר אני מכיל אותך כעס. ולא בוא תנסה להפסיק להיות עצבני.
וזה בדיוק מה שקרה. אמרתי לעצמי: סבבה תהייה כועס זה בסדר גמור אני נותן מקום ובמקביל ניסיתי להבין את מקור הכעס ולמה זה הגיע אליי.
ואז שמתי לב שזה קשור לחוסר בהירות בשבוע שהולך להתחיל, ישר גזרתי אחורה ומצאתי דפוס משותף שבעבר גם העליתי את החוסר בהירות כטריגר שמוציא אותי מאיזון.
ברגע שזיהיתי את החוסר בהירות כבר משהו התחיל להשתנות אצלי לכיוון חיובי וממצב של תסכול וחוסר אונים היה לי את השלב הראשון בפעולות.
השלב הראשון להוציא מהחוסר בהירות ע״י מיקוד שהפריע לי וזה באמת מה לעשות השבוע, מבחינת משימות?
התחלתי לחשוב על האבנים הגדולות של השבוע שלי וזה ריכך בי עוד שלב של העצבנות.
אחר כך רשמתי על דף A4 את האבנים הגדולות ועוד אבנים קטנות. (בדרך כלל מכניס לטרלו, אך דווקא התחשק לי לכתוב בכתב יד על דף).
והפינאלה היה לכתוב פוסט, שאני יודע שהכתיבה בשבילי זה עיבוד למחשבות שלי והשלטת סדר ובהירות..
עכשיו אני מודע לעוד טריגר לכעס וברגע שזה ככה אז יש לי דרך התמודדות וגם אולי דרך למנוע או לצמצם את התדירות.
© כל הזכויות שמורות אורי ליכטנשטיין 2024