מרגיש לא מועיל (בלשון המעטה)

השעה 00:17 דקות. אחרי יום מרוכז ומפוקס במשימה שהיתה לי, שיכול להעיד שבהחלט הייתי מפוקס אך עדיין מסיים את היום בתחושה לא טובה שמציפה אצלי הכללות לגבי מי שאני.

האיטיות שבי.
אני יודע שלוקח לי הרבה זמן לעשות פעולות מסויימות ואני באמת בתהליך של קבלה של הדברים, אך יחד עם זאת זה גורם לי למשוך דברים שאמורים לצאת לאור כבר ומתעקבים אצלי.
ומביא את עצמי למצב שאני גם מתעצבן על עצמי, על כך שאני לא עומד בקצב.

לדוגמא אמרתי לעצמי שאני עושה לילה לבן עד שאני מסיים משימה בשיווק שהצבתי לעצמי. ולקראת 00:00 החלטתי לחתוך כי כבר לא הייתי אפקטיבי ואני צופה לילה עם הקטנה שלי שגם נהייתה חולה.ומפה מתחיל מעגל של הלקאות ושל הכללות שאני לא מספיק טוב, ואני לא מספק את התוצאות שאני דורש מעצמי ושאר ירקות.

תוך כדי הכתיבה אני שם לב שהיא עוזרת לי לרכך קצת את הביקורתיות כלפיי עצמי, ועצם המודעות זה הדבר הכי חשוב ושאני לא פועל על אוטומט עם פעולות במעלה הזרם כמו שנאמר בספר כוחן של הרגשות.

אז מה שאני החלטתי לעשות, כי כבר באתי לישון ככה זה לכתוב את הפוסט למרות החשש שאני חושף צד סופר אישי (העצמה שבפגיעות) לעשות לי סדר קצת ולהעביר אותי תהליך של מודעות מהכעס על עצמי ולטפס במדרגות לכיון הקלה הכי קטנה לכיוון יותר חיובי במורד הזרם כלפי עצמי.מרגיש שזה מתחיל לעבוד, דוגמא לדיבור הפנימי: אני איטי ולוקח זמן, אך חשוב לי שהדברים יעשו בצורה מדוייקת, לא התהפך העולם אם זה ייקח עוד יום, אולי לבקש עזרה בכל זאת על דברים אחרים שיש לי לעשות שאוכל להמשיך להתמקד בזה.
ככל שאני אעשה יותר את הפעולות אז המהירות תשתפר, אני עכשיו בונה תשתית שבהמשך זמן העדכון יתקצר משמעותית (כבר עכשיו מתקצר בזכות חלק מהתבניות)
ממשיך עם הדיבור ככה…

לקחתי כמה נשימות, 
נקרא כמה עמודים בספר שאני עכשיו בו ונלך לישון בתחושה יותר טובה.