שפת הילדים

2. אאאאאאההההההה (לא בא לי, לא בא לי, לא בא לי, לא בא לייי, לאאא בבאאא לללייייי, לא באלאבאלילאבלי, ל א ב א ל ייייייייי) 
= אני עייף!

2. (שילוב של אחת ושתיים) 
= אני רעב!

3. (זורק מגנט מגנט ממזוודת המגנטים ברחבי הסלון. יש איזה 93 חתיכות שלא נאבדו, עוטף אותה במזרון כמו ספרינגרול תאילנדי) 
= אני מקנא באחותי!

4. (שוכב על הרצפה הקרה, תוך כדי זחילה לכיוון דלת חדר השינה שלנו. אמא, אמא, אמא רוצה את אמא, אמא, אמא, וווואאאאא, אמא) 
= עזוב אותי באמאש׳לי! קמתי הפוך.

5. (האהו, האהו, ההאאההוו, וואא ווווואאא, ההאאההוו, בעיטות על המושב האחורי של הנוסע הקדמי – כשתינוקת מנסה להירדם בסלקל מקדימה, תוך כדי זריקת המעיל) 
= אתה לא מבין אותי!

6. (לא, לא, לא, ללללללאאאאאאא פלוס שילוב סעיף שתיים) 
=אתה לא מקשיב לי!

7. (אאאאוווווווווו, זורק לגובה מטר וחצי את המכונית, דופק על השולחן, קרקס של צעצועים באוויר 
= אני מתוסכל!

8.(לללללללללללללללללללללאאאאאאאאאאאאאאאאאא בחזקת 43) 
= אני לא מסכים למה שאמרת לי!

לפעמים אנחנו שוכחים ומדברים לילדים בשפת המבוגרים.
לפעמים אנחנו שוכחים ומדברים למבוגרים בשפת הילדים.

אך בתכל׳ס השפה המשמעותית…
זו שפת ההקשבה.

נ.ב
חשבתי שאני מדבר – ילדים מדוברת – מסתבר אני בכיתה ב׳.