אתמול אוסי קיבלה שיחת טלפון מהבנק הקודם שלנו. מסתבר שלא סגרו לנו את החשבון ואפילו יש לנו יתרה קטנה שם בזכות.
הבוקר הלכתי לסניף הצפוני של אותו בנק במטרה לסגור את החשבון סופית ולמשוך את הכסף.
כבר בכניסה לבנק, משהו בחלל האוויר גורם לך להרגיש מוזר.
ואז קורא לי מנהל הבנקאות האישית, מסתבר שהוא היחיד שהיה פנוי ושואל איך אפשר לעזור.
מתחיל לספר לו על התרחשות העניינים ואז הוא מרים את הטלפון ומתקשר לבחורה שהיתה אחראית על סגירת החשבון.
תוך כדי השיחה איתה הוא מפנה אליי את צג המחשב, כתוב שם:
״עקב יתרה באשראי ניסינו להשיג אותך – ללא מענה״
ככה הסתיים לו הטיפול, אני ביקשתי לסגור חשבון. שלחתי את כל הטפסים. דיברתי עם הסניף של הבנק במרכז. והיא על דעת עצמה מחליטה שהיא התקשרה פעם אחת וזה מספיק בשביל להפוך אותי לאחראי.
יש הרגשתי את האפתיות של הבנק וכמה לא אכפת להם כי ככה החשבון עובד והם עדיין לוקחים עליו דמי חשבון חודשייים.
מקווה מאוד שבאיזשהו שלב גם הגופים הגדולים ביותר יבינו שהגישה צריכה להיות איך אני יכולה לעזור לך!
ולא שאני מרגיש שאני צריך להגיד לה: ״סליחה שהפרעתי לך בעבודתך״
לחיי שירות מעולה…
