כועס על זה שאני כועס.
מתוסכל על זה שאני מתוסכל.
מתבאס על זה שאני מתבאס.
כשאני כותב שיש הלקאה כפולה, ולא צריך להתבאס פעמיים כי מספיק להתבאס פעם אחת, זה משפט נכון, אבל יש בו בעייתיות.
הבעייתיות מבחינתי שהוא מנותק מהמציאות – זה כמו להגיד: ״אתה רוצה לרזות – תעשה דיאטה״ לא ממש מועיל ואפילו די מעצבן (אפרופו להתעצבן)
אז איך כן אני יכול לגשת להלקאה הכפולה? אך ממקום פרקטי.
אני מאמין שדרך מודעות. עצם זה שאני מודע, שכרגע אני כועס על זה שאני כועס, כבר אספתי נקודה במשחק שלי.
ושתי נקודות של באעסה פחות נקודה של הצלחה שווה נקודה אחת של באעסה (במתמטיקה כזאת אני שולט) וזה אומר שיש שיפור.
וזה כבר מזריק טיפה של אופטימיות, והזדמנות להמשיך לשנות את המשחק.
המשחק שלי פעם היה להשתנות, היום המשחק שלי מתחיל להיות לקבל.
איך לקבל?
מודעות!