חידוד על המשימה של האמונות בנוגע לכסף, אחרי שיחה עם עופר.
קיבלנו משימה לכתוב את האמונות שלנו לגבי כסף. אמונות שמעלות אותנו ומורידות אותנו.
הרגשתי שאני כותב אמונות לגבי כסף אבל לא הרגשתי שאלו אמונות שעוצרות אותי. עדיין גם לא החלטתי באופן סופי אם הן טבועות לי בראש כי ככה אני יודע שאני רוצה להיות, או שבאמת אני מאמין.
העניין הוא, שלא הייתי סגור איך להתקדם, כי אם אני לוקח את האמונות והשפע שאני חושב שקיים לגבי כסף ואיפה שאני נמצא היום, עדיין יש פער מאוד משמעותי מבחינתי.
עופר עזר לי לכוון שאם זה האמונות אז בסדר. אין מה להיאבק בלמצוא מה לא בסדר אפשר להתקדם לשלב הבא, וזה האמונות שיש לי לגבי הדרך להשיג את הכסף.
באזור הדרך אולי שם טמון העניין, עדיין מעלה שאלות לגבי זה, כדי שאוכל להעיר עם הפנס על מה שחוסם אותי כרגע, עדיין מחפש.
קצה חוט, שיכול להיות שיש לי, זה הסרט שיש לי עם הלא נעים לי. אמונה שאני יכול להעיד באופן ברור: שאני מאמין שבשביל להשיג כסף אחת הדרכים היא שיתוף פעולה עם אנשים ולהניע הרבה אנשים לשינוי כלשהו שיוביל אותם לעשות פעולה.
ואז עולה אמונה נגדית שאני לא צריך לבקש מאנשים דברים, באמצעות מחשבות כמו:השאני מרגיש כבר נודניק אני מראש מוותר די מהר, או בכלל לא מייצר פניות. כי זה גורם לי להרגיש פחות מגניב.
(אני כן עושה עבודה על זה, ודיבור פנימי, ונסיון לקבל את זה) שורה תחתונה בפעולות שלי אין התאמה ואני הרבה פעמים דוחה את האינטראקציות עם אנשים, לדברים אחרים שיש לי לעשות.
עופר העלה לי כמה דברים:
– האם באמת אני לא עושה את מה שצריך? לשנות את המשפט ל- ״אני כן עושה את מה שצריך״
– להגיד מה אני צריך לעשות כדי שזה ישתנה.
– שאתה עושה את מה שאתה לא צריך זה אומר שאתה צריך ללמוד איך לעשות את זה מה שאתה חושב שצריך. תחשוב, מה המגבלות שעוצרות אותך?
– האם יש דרך אחרת לעשות את הפעולות האלו? אם אני לא עושה אותם בעצמי.
האם אני יכול להעביר אותם למישהו אחר? האם אני יכול ללמוד איך לעשות אותם? האם אני באמת צריך לעשות אותם בעצמי?
לסיכום:
עדיין לא מרגיש שהאסימון נפל, אבל המשחק שלי כרגע הוא בכך שלהיות מודע כמה שיותר שעולים הדברים האלו, ופשוט במקום להיות בהתנגדות להם ולרצות כל כך לשנות ולא להיות במקום הזה אז דווקא להגיד לעצמי שכנראה יש סיבה שאני במקום הזה. הכל בסדר, אתה בדרך, ותמשיך להעלות לעצמך שאלות.
