במפגש האחרון במסגרת קיבלנו מס׳ שאלות שהובילו, שמטרתן להוביל אותנו לבניית משפט שהוא הייעוד שלנו.
תוך כדי התהליך הגיע אליי רגע של מודעות לגבי הרצינות בה אני תופס את הדברים. לרגע הרגשתי שמה שאני כותב לא יוכל להשתנות, וזה חייב לשבת בתבנית מסויימת וזה הביא אותי למצב חסימה וקושי להעלות דברים.
בפרספקטיבה שלי אני מאמין, שדברים כל הזמן יכולים להשתנות, וזה שכתבתי משהו לגבי הייעוד שלי עוד שבוע יוכל להשתנות, הרעיון זה ליצור לפחות מפה ראשונית של הכיוון אליו אנחנו מכוונים לפי היכרות עם מערכת ההפעלה שלנו.