לפני 4 שנים באמת האמנתי שיש איזה משהו שברגע שאעשה אותו חיי ישתנו כבקשתי.
כיום אני מבין שאנחנו הרבה יותר מורכבים מכך.
אין דבר אחד שרק אם נעשה אותו אז ג׳יני יצא ויגיד לנו: ״דבר אליי, מה אתה רוצה?״
אך כמו
בכל דבר יש כמה דברים מרכזיים.
מה שאני מבין היום וככל שאני עובד בלהתפתח הבהירות מגיעה יותר ויותר זה העניין של התודעה
ופיתוח שלה.
כל כך הרבה שנים חיפשתי את השיטה שתלמד אותי לעשות יותר כסף, את התחום הזה שבו
אהיה מאושר, את הדרך לכושר שאצליח להגיע לריבועים בבטן (ויתרתי על זה די מהר)
ברגע שניתן את תשומת הלב לתודעה שלנו, דברים יתחילו לקרות. בעולם של היום בלחיצת כמה אותיות במקלדת אנחנו יכולים להגיע כמעט לכל ידע שנרצה בו – מלא פעמים גם בחינם.
אך עדיין למרות הזמינות והשפע עדיין רובנו מרגישים מתוסכלים, לפחות אני הרגשתי וגם היום קצת מרגיש.
קשה לנו להאמין כמה עבודה על הבפנוכו שלנו על האמונות והמחשבות שנוצרות בעקבותן יש חלק משמעותי.
וממה שיוצא לי לגלות, לא צריך הרבה בשביל לעבוד עליהם.
לא צריך ללכת לטוני רובינס.
לא צריך לטוס להודו לחצי שנה.
לא צריך לשלם למנטור ליווי אישי אלפי שקלים.
לא צריך לשלם לתוכניות ליווי להרזיה ואורח חיים בריא.
אז למה בכל זאת כולם משלמים, ולפעמים משלמים המון?
כי זה
עוזר!!
אבל לא בגלל שהם חכמים בגלל שהטובים ביותר, שבאמת מצליחים לעורר שינוי הם הבינו את
עניין התודעה.
את העניין שהדבר המרכזי זה לייצר אמון, ואנרגיה. עוזרים לו לראות כמה הוא שווה,
מראים לו הצלחה, נותנים לו כבוד, מעריכים אותו, נותנים לו תרגילים שמתאימים למי
שהוא ולא שטנץ אחיד לכולם.
וכשהאמון והארגיה נוצרות אז קל לנו יותר להגיע לשינוי מאשר היינו מנסים לבד.
כי רובנו לא יודעים איך לשחק עם התודעה שלנו, ולא באמת מבינים מה שאנשים אחרים יודעים מהנסיון שלהם.
והכי חשוב אנחנו הרבה מורידים את מי שאנחנו הרבה יותר מהמציאות ואלו שמשלמים להם רואים אותנו כפי שאנחנו ולפעמים הרבה הרבה הרבה יותר.
5 דברים שאני מוקיר עליהם תודה:
- על הקדשת הזמן לתוכנית האישית – מראה לעצמי את החשיבות בפיתוח של עצמי.
- על ההסכמה ללכת לדנה ברגר – יצאתי מהנוח, היה לי הכי קל להישאר בבית.
- על הקהילה שנוצרה סביב מוזה – מעריך את החברויות שנוצרו במוזה
- על הריצה שלי – הרגשתי את יכולת ההתמדה שלי למרות הקושי מהיום בים.
- על הבקשה אם פנוי המקום – לא היה נעים לי לבקש ממנה אך בכל זאת הצלחתי.