האם יש לך את האקס פקטור?
אתמול פגשתי איש.
והתפתחה שיחה מפה לשם שאל אותי מה אני עושה ?
סיפרתי על מוזה ועל השליחות שלנו, שאנשים יאפשרו לעצמם להקדיש זמן לעצמם לדברים שהם אוהבים.
אפילו אמרתי, שזה לא צריך להיות משהוא בומבסטי וגדול, מספיק בנאדם שאוהב לכתוב, מפנה לו כמה דקות ביום או אפילו מתחיל עם הקשבה לכל מיני סיטואציות שהראש שלו יתחיל לעבוד…
מפה לשם, האיש הצליח לסקרן אותי והתחלתי לשאול אותו שאלות כי ראיתי שהוא כן מצליח להקדיש זמן לעצמו וזה בתעדוף מאוד גבוה אצלו.
וזה מה שסיפר:
שהוא נשוי. יש לו שלושה ילדים. הוא התגרש לפני 20 שנה.
המפנה התחיל ברגע שהוא התגרש, האורח אשכרה סיפר שלפני הגירושים לא היו לו חיים.
לא היתה לו אפשרות לעשות שום דבר מלבד העבודה. בבית הוא הרגיש שאין לו יותר מדי ביטוי ורק צריך לדאוג לילדים בלי בכלל מקום לעצמו מה שגרם לו להשקיע עוד יותר בעבודה (הוא גם אהב את מה שעשה) ובעצם להיות פחות זמן בבית.
עד שבאיזשהו שלב הדברים התפוצצו ואז הוא החליט להתגרש.
ואז אמר לעצמו שמספיק ועכשיו הוא שם את עצמו במרכז.
ומאז הוא משקיע בעצמו. יוצא לבלות, פיתח תחביבים, יוצא לטייל.
ובעיקר אומר לעצמו כל יום שכל עוד הוא בריא הוא ימשיך להינות כמה שיותר, אם זה אומר לצאת מהבית כל יום ולהיות באקשן תמידי – כולל גם הקפדה על תזונה נכונה לשמור על האנרגיה.
ואני בעיקר הקשבתי והפנמתי ממנו את הדברים הרי הבנאדם שמולי עם כל כך הרבה נסיון מדבר אליי ואני רואה הלכה למעשה את כל מה שהוא עושה לעצמו.
אבל וכן יש אבל..
עלו אצלי מחשבות למה זה צריך להיות כזה קיצוני וזה עוד פעם חוזר לעניין של האיזון.
למה צריך להגיע לגירושים בשביל לקבל החלטה כזאת?
ואם זה לא גירושים אז Breaking point אחר.
למה אנחנו כל כך מתקשים להקדיש כבר היום זמן לעצמנו?
אני מחשיב את עצמי עדיין ילד מבחינת מה שעשיתי בחיים ומה שאני יודע. אבל עד עכשיו והרבה בזכות מוזה, אני כל הזמן מגלה מחדש את ההבדל בין מי שבוחר להקדיש לעצמו זמן לעצמו לאלה שלא.
גם הזוגיות שלהם באנרגיה יותר חיוביות, גם האופי שלהם יותר חיובי, גם היחסים שלהם עם הסביבה יותר חיוביות.
והכי חשוב, היחסים שלהם עם עצמם יותר חיוביים.
אז אני כל הזמן חוזר ואומר כי אני לא מוכר לוקשים וגם אני עדיין לא מקדיש מספיק זמן איכות לעצמי כמו שאני רוצה ואני מבין כמה זה מאתגר.
אבל אין מנוס, זה משהוא שכל אחד מאיתנו צריך לסגל וזה לא קשור לכסף או זמן.
דוגמאות קטנות לאין לי זמן: זמן בפקקים- לשמוע שירים שאוהבים, פודקאסטים שאוהבים, להרהר על דברים מהותיים לעצמך….
אין כסף – לכתוב לעצמך לא עולה כסף, אפשר לראות סרטונים, או מאמרים איך לשפר את הכתיבה בחינם, ניתן לקחת קורס אונליין שיחסית זול וללמוד כמעט כל נושא שמעניין בעולם.
ובעיקר לקחת אחריות!
כי יש מלא תירוצים למה לא.
ברגע שאנחנו לוקחים אחריות אז פתאום ניתן לראות את הדברים קצת אחרת. זמן וכסף זה לא לקחת אחריות מבחינתי.
תיכננתי לספר את הסיפור הקצר בסוף יצא ארוך..
אין ספק שאני מתחיל להנות מהכתיבה 
מה אתם חושבים?
