אני מתחיל להשלים עם העניין, ויותר נכון להיות כנה עם עצמי.
אני לא באמת מוכן לשלם את המחיר בשביל להיות הכי טוב.
אני מתחיל להבין עד כמה במילה ׳הכי׳ יש פתח לחוסר שביעות רצון, איבוד בטחון עצמי מסויים, ומרדף בלתי פוסק אחרי אנשים אחרים.
אני מבין שאני רוצה להיות גרסא הכי טובה של עצמי בתנאים שאני מציב לעצמי. וחלק מהתנאים זה להבין שבשביל להיות ׳הכי׳ צריך לשלם מחיר הרבה פעמים כבד על דברים אחרים כמו: זוגיות, ילדים, תזונה.
אני מוכן לשלם את המחיר אבל לדברים שאני בוחר אותם ואני מוכן להאט את הקצב בשבל שהדרך שלי תהייה מהנה יותר.
כי ממה שאני לומד על עצמי מתחיל להיות לי חשוב יותר הסיפוק שלי והאושר שלי (שזו מילה גדולה בשבילי) אבל לחיות במקום שטוב לי, וכיף לי.
