בימים האחרונים אני דוחה באופן קבוע דבר מאוד מרכזי שיש לי לעשות אותו.
אני בגדול מבין למה אני דוחה אותו. הוא מנוגד למערכת ההפעלה הפנימית שלי. אני אוהב את השקט שלי מול מסך, והדבר שאני דוחה מאלץ אותי להיות באינטראקציה יומיומית.
אני מודע ליתרונות הגדולים של האינטראקציה, אך עדיין בוחר בדחיינות.
יש פה שיעור, כי אני מבין שחלק גדול מהאינטראקציות לא רלוונטיות ואולי זה מה שמבאס אותי.
להמשיך לנסות למצוא את הפרצה שתביא אותי לקהל היעד הרלוונטי ביותר.
5 דברים שאני מוקיר עליהם תודה:
- הסתיים דרך המיתרים – תחושת הקלה.
- קבעתי שיחה על נושא חשוב – לא ויתרת.י
- עניתי לעופר במסגרת – הרצינות והאחריות שלי.
- על הנשימה שלי – מעריך לרגע את המובן מאליו.
- על הראייה שלי – מעריך את המובן מאליו.
