הערב חזרנו למסגרת אחרי 3 חודשים של חופש (היו עוד פעילויות אבל מול עופר בצורה פרונטלית היה חופש).
המסגרת זו מסגרת התפתחות של שנה שיש לה שני חלקים: חלק ראשון זה החלק בו הכרנו את עצמנו, איך מערכת ההפעלה שלנו עובדת? מי אנחנו? מה חשוב לנו בחיים האלו? ובנינו תוכנית אישית.
החלק השני מוקדש ליישום התוכנית של החלק הראשון.
המפגש היום התמקד, על תרשים הזרימה במצב של תקיעות. קודם כל לזהות באיזה שלב אני נמצב, אחר כך להבין מה אני צריך לעשות.
עוד דבר שעשינו זה להבין איך מתחילים להוציא לפועל, איך להיות אדם שמבצע פעולות. ופה בגדול עופר מיקד אותנו בעיקרון של לפעול מתוך מה שאנחנו יודעים. יש לנו נטייה לתת המון תשומת לב שלנו לנסות לפתור את מה שאנחנו לא יודעים, או את מה שלא עובד לנו. במקום להשקיע אנרגיה ותשומת לב במה שאנחנו כבר יודעים בוודאות ואיתו להתקדם. דרך אגב, גם לרשום מה אנחנו לא יודעים, ואז לפעול לגלות, גם פעולות שיכולות לקדם אותנו.
עופר גם דיבר על שיטת ניהול הזמן של סטיבן קוביי עם ארבעת הרבעים: חשוב – דחוף, חשוב – לא דחוף, לא חשוב – דחוף, לא חשוב – לא דחוף
הכרתי כבר את המטריצה ואת העקרונות, ובעבר ניסיתי לעבוד בשיטת ניהול זמן זאת. ללא הצלחה, עושה עוד נסיון ממחר.
לא היה במפגש משהו שהעיף לי את הראש, מצד שני המפגש היום זה אחד מנקודות התורפה שלי בניהול זמן, אני מרגיש שאני נמצא חלק גדול מהזמן ברביע של: לא דחוף – לא חשוב.
אני רוצה להבין מה הסיפור הפנימי שלי יותר לעומק שגורם לי לבחור להיות ברביע הזה למרות כל הרציונל שאומר לי יום אחרי יום, לא להיות שם.
5 דברים שאני מוקיר עליהם תודה היום:
- המסגרת – מעריך שיש לי מקום להתפתח.
- המודעות שלי – חושב שזה סוג של עוגן אצלי, מרגיש ממש שיפור.
- עזרתי לאנשים במסגרת – הרגשה טובה של משמעות.
- על הרצון שלי להצליח – שמח שאני לא מוותר.
- על הפרקטיות שבי – שמח שאני יודע לקחת דברים ולהביא אותם לרמה פרקטית לביצוע.
