הכל קורה לטובה באותו רגע, האם זה נכון??

אחד מה׳חוקים׳ שכתבתי לעצמי בתחתית הבלוג הוא החוק למעלה, ככל שהזמן עובר אני שואל את עצמי האם זה בכלל ריאלי חוקים, אך עדיין אין לי תשובה, אז משאיר ככה.
השאלה הזאת עולה לי, כי ראיתי סרטון מוטיבציה שמספר על איכר סיני שיש לו סוס.
יום אחד הסוס בורח לאיכר. באים השכנים של האיכר ואומרים לו: ״אוי וויי אבוי (תוספת פולנית שליו) ברח לך הסוס, מה תעשה איך תעבוד?״
האיכר ענה להם מילה אחת: ״נראה״
למחרת הסוס חזר עם עוד 7 סוסי פרא נוספים. השכנים באו אליו ואמרו לו: ״איזה מזל יש לך עכשיו יש לך עוד 7 סוסים תוכל לעשות עוד דברים״
האיכר ענה להם מילה אחת: ״נראה״
למחרת הבן של האיכר עלה על אחד הסוסים בנסיון לאלף אותו, נפל ושבר את הרגל. השכנים באו ואמרו לו: ״אוי וויי אבוי מה תעשה עכשיו הבן שלך פצוע, מי יעזור לך?״
האיכר ענה להם מילה אחת: אתם ביחד….
למחרת באו אנשים מהצבא כי פרצה מלחמה וגייסו את כל הבנים החזקים שיכולים להילחם. בגלל הרגל השבורה לא גייסו אותו.
למחרתהשכנים באו אליו ואמרו לו: ״איזה מזל יש לך שהבן שלך לא התגייס כל הבנים שלנו נהרגו במלחמה.״

אז נכון זה סיפור מוטיבציה, אבל אני רוצה רגע לקחת אותו לחיים שלי. העניין הוא פרסבקטיבה ואם נרד לקרקע מעבר לכותרת של ״הכל קורה לטובה באותו רגע״ חשוב להסתכל בפרספקטיבה לטווח הארוך, וגם בפרופורציה ולהבין שלפעמים אנחנו פשוט עדיין לא יודעים אם מה שקרה לנו באותו רגע ישרת אותנו או לא. אך אם נהייה מספיק פתוחים לנסות לקבל את מה שקרה ולראות מה אפשר ללמוד מכך תהייה לנו הזדמנות גדולה יותר לקבל מהאירוע יותר.

העניין איך עושים זאת עם החיים ואיך ממשיכים להיות במשחק הזה, בשוטף של החיים?
זהו עצם העניין.