בימים האחרונים בעקבות אירועים מאתגרים ביותר שעוברים עליי.
אני יותר ויותר שם לב איך אני מצליח לשמר את המודעות שלי, ויותר מזה. להיות מן צופה מהצד לרגשות ולמחשבות שעולות לי.
למצב זה אני שואף להגיע ואני מרוצה ביותר שאני כבר חווה רגעים אלו ובתדירות די גבוהה מבחינתי. הסיבה שאני שמח ממצב מודעות זה מפני שזה מצליח לייצר לי התנתקות מהזדהות. ברגע שאנחנו מצליחים לא להזדהות עם הרגש או המחשבה שלנו אנחנו יכולים להגיע לקבלה. הסיבה לכך היא שככה מתווספת לנו עוד בחירה, יש לנו יכולת להיות בלי שיפוטיות ולבחור איך להגיב וכשמגיעה בחירה ואנחנו לא על אוטומט נרגיש בשלווה שלנו.
אפילו אם אלו דברים כואבים ביותר, לרגע אין לי רצון לא להרגיש, אבל אני רוצה לבחור את ההרגשה הזאת ולהיות במודעות לכאב, איפה הוא נמצא אצלי מה הוא אומר לי בעצם?
מרגיש שהתקדמתי עוד שלב בהתפתחות שלי – נחמד ביותר.
