פעם ראשונה על הקיר

עברתי לגור ברמת ישי קרוב ל-4 שנים.
אני מתכנן לטפס על הקיר כבר קרוב לשנתיים.
היום, פעם ראשונה שטיפסתי שם.
מגניב. מגניב. מגניב…
היו לי הרבה ציפיות, גם יש את נינג׳ה ישראל שמראה איזו יכולות ספורטיביות יש למטפסים.
אך בעיקר זכורה לי שיחה שעשיתי עם בחורה בשם מיקי, שראיינתי אותה פעם בהקשר שהיא מצליחה להקדיש ׳זמן מוזה׳ לעצמה, וזמן המוזה שלה היה טיפוס והיא היתה סופר פעילה בקהילת המטפסים בארץ, והיא הגניבה אותי על הספורט של טיפוס, ושזה ספורט חכם שעוזר לך להתמודד עם עצמך ולהיות מול עצמך.
וכל הזמן שעברתי ליד הקיר נזכרתי בה (עדיין לא היה מספיק בשביל להגיע) אך היום זה קרה!

חוזר לציפיות, אכן הן נענו.
יש פה אתגר פיזי, משולב מנטלי – עוד לא הגעתי למנטלי אך הבנתי כמה תכנון ואסטרטגיה וטכניקה נכונה יכולה להקל על הטיפוס, בדיוק כמו בחיים. והתלהבתי גם מהכושר ומהכוח שזה יכול לבנות לי בגוף ולא מפעולות משעממות אלא מכיף.

יש לי הרגשה שאני כבר הולך להירשם לחוג של מבוגרים של טיפוס, שתהייה לי התחלה עם בסיס נכון. כי עם יש כל כך הרבה טכניקה עדיף לבנות בסיס נכון, מאשר אחרי זה להשקיע בתיקון.

הרצון שלי להתחיל תקופה של 3 חודשים פעמיים בשבוע, ימי שני ורביעי – בימים שאני לא רץ בהם.
לחיי זמן מוזה ספורטיבי!!!