אתמול בכנס מיתוג אישי של Walk the talk בהובלה של גילת אקרמן ברש, אפרת פניגזון, דיקלה גולדשטיין מלמוד, אריאלה דניאלי.
דיברו שם איך צריך שיהיה לנו את טביעת האצבע שלנו, אם זה בטקסט או בנראות שלנו. שאנשים יכולים להגיד יש מצב שזה שלו, כי יש פה את המאפיין שלו.
עלה לי לראש שה-נ.ב שאני כותב בפוסטים זה סוג של טביעת האצבע שלי. אולי גם הסוגרים. אבל בא לי גם שהוצאה לפועל או לחשוב על האשטאג או אימוג׳י שיוכל לאפיין את הכתיבה, והערכים שלי.
תוצאה פחות ציפייה שווה סיפוק
תוצאה פחות ציפייה שווה סיפוקתוצאה פחות ציפייה שווה סיפוק את המשוואה הזאת קראתי בעמד 262 בספר הרגלים אטומים של ג׳יימס קליר. הלסת נפלה לי.ולמה? המשוואה