לפני כמה ימים ביקרתי את הרופאת משפחה שלי.
אתה שותם מספיק מים? שאלה בקול ביקורתי.
נראה לי שכן, כמה צריך? עניתי בקול מהוסס.
3 ליטר. זרקה בלי לחשוב פעמיים.
במסגרת להתפתחות אישית שהשתתפתי בה, חלק מהתחומים היה גם ליווי לאורח חיים בריא למשך כמה חודשים.
אחד העקרונות המרכזיים שם היה להרבות בשתייה במיים, ולהיות עם בקבוק צמוד אלינו.
מאז שהופסק הליווי שתיית המים שלי הצטמצמה באופן משמעותי ביותר.
למה אני מספר לכם את כל זה? (וטוב ששאלתם)
כי הבוקר (בפגישה של הוצאה לפועל) קיבלתי דוגמא מוחשית עד כמה הרבה פעמים זה לא משנה מה אנחנו יודעים, ואפילו מה אנחנו רוצים, ואפילו מה אנחנו צריכים.
לפעמים אנחנו צריכים למצוא לנו את המסגרת שתאפשר לנו להוציא לפועל את הדברים האלו.
היינו קוראים ספרים – כי זה מפתח את הדמיון.
היינו פחות עם הטלפון.
היינו עושים כושר בצורה עקבית.
היינו אוכלים בריא יותר.
היינו כנים יותר עם עצמנו ועם הסביבה.
וכן…בעולם מושלם היינו שותים 3 ליטר ביום בלי בעיה.
וכיוון שאנחנו קצת מציאותיים, אז שווה לחשוב מי האנשים או המסגרות סביבנו שנתחבר אליהם ברמה הרגשית, ויכולים לעזור לנו ליישם קצת יותר את כל מה שאנחנו יודעים.
נ.ב
המבחן הוא לא בידיעה (זאת לדעתי אחת הטעויות הגדולות של מערכת החינוך)
המבחן הוא ביישום הידיעה בחיים – לפי מי שאנחנו!
