אחד העקרונות המרכזיים שהעמקתי בהם בשנתיים האחרונות זה הרגע הזה. הדבר בעיקר הגיע בעקבות ספר ׳כוחו של הרגע הזה׳ של אקהרט טולה שבו נותן את משנתו בצורה ברורה ביותר מבלי התיימרויות את הרגע הזה.
והבסיס של מה שהוא אומר שזו עובדה, בסוף כל מה שקורה לנו קורה בזמן אחד ההווה. ובדרך כלל מקור הסבל שלנו זה ממחשבות על העבר או על העתיד. וגם אם בהווה לא טוב אז פשוט צריך להרגיש אותו ולהיות מודע למה קורה בתוכנו, וע״י המודעות לעשות הפרדה בין ההזדהות למחשבות. להבין שיש לנו מחשבות אבל זה לא אומר שהן מגדירות אותנו את את המצב שלנו. זה עמוק הרבה יותר מפוסט, ושווה לקרוא את הספר.
מה שכן, בזכות או בגלל (כל אחד יבחר) נוצר מצב שאף אחד לא יודע כלום, והקטע זה שהקורונה נוגעת בכולם. אין מישהו שהוא ניטרלי.
ואולי נוצרת הזדמנות לאמץ אפילו קצת גישה של הרגע הזה.
כי העתיד כרגע לא ידוע, והרבה דברים מהעבר לא רלוונטים ברגע הזה.
האם הכל יחזור להיות כמו שהיה?
האם הדברים ישתנו?
הכל יכול להיות, ואף אחד לא יודע, לכן… (תגידו בקול)
