עוד יום של קפיצת מדרגה בהתפתחות האישית שלי.
לפני כמה ימים כתבתי שאחת המטרות שלי להעלות שלב בתקשורת אפקטיבית יותר, להיות בהיר וברור ויחד עם זאת מלא חמלה.
היום קיבלתי פידבק שכנראה עשיתי עוד איזשהו שלב בדרך לשם.
ובעקבות זה. קפצה לי תובנה מסויימת.
עד כמה חשוב לייצר לעצמי סביבה של אנשים שמאפשרים לי שיח של כנות.
מרגיש לי שבגלל כל המסכות והשכבות שלבשתי על עצמי (או הלבישו עליי) במהלך השנים גרמו לי חוסר סבלנות לכנות. וברגע שיש לי חוסר סבלנות לכנות פנימית. אז באוטומט יש לי חוסר סבלנות לכנות חיצונית כלפיי, אני ישר לוקח באופן אישי.
גם כמובן שיש אנשים שישר רוצים לעזור ולתקן אותי ואלופים בלתת עצות לפני שבחנו את עצמם פנימה, דבר שמוביל דחייה אוטומטית.
אז בואו רגע נסתכל על האנשים הקרובים אלינו,
עד כמה אתם כנים איתם?
עד כמה עם חברים, חברות, משפחה יש שיח של כנות?
בלי חרטא ומשחקים.
אז לחיי סביבה של אנשים שמאפשרים להיות מי שאני ובתמורה זה עוזר לי להיות כנה עם עצמי ואיתם.
נ.ב
אני מצאתי את הכתיבה ככלי לייצר לי כנות פנימית.
מה הכלי שלכם?
