העליתי פוסט שאני מתלהב ממשהו ויום ממש מוצלח. לא כתבתי ממה רגע צילמתי את עצמי וכתבתי שיום ממש טוב.
ובנ.ב כתבתי בסוף לחיי לעוף על עצמך.
ואז אחרי זה חשבתי רגע על קונפליקט שיש לי, מצד אחד אני אלרגי לאנשים שעפים על עצמם מצד שני אני ממש בעד.
ואז בא לי הסדר
אל תספר שאתה תותח
תרגיש שאתה תותח
וככה אני מנסה להתנהל.
אני לא אומר איזה טוב אני במה שאני עושה. מה שאני מתכוון בלעוף על עצמי, ממש להרגיש את זה באופן פנימי. לתת לאנשים אחרים להגיד עליי בזכות הפעולות שאני עושה. וזה נראה לי ההבדל בין להיות יאיר ואותנטי.
כי ברגע שזה מגיע ממקום כזה זה גם מייצר חיבור במקום אניגוניזם.
נ.ב
נקודה מעניינת שעלתה לי
עף על עצמי עוד פעם?