היום היה לי יום מאתגר ממש.
מצד אחד מלא בדברים טובים: פרוייקטים שמעניינים אותי, פיילוט חדש לסדנה במוזה, ושגרה.
מצד שני אחריות רבה. מתחיל להבין שיש מצב שהגעתי לשלב בגדילה המקצועית שלי שרגע צריך לעצור ולהשחיז את הגרזן ולא רק לחטוב כל הזמן.
מה למדתי היום:
1. שכדאי לקבל החלטה משמעותית בשבילי (מצטער על הכלליות), אנימעריך שתביא אותי לרמה הבאה.
2. ששיחות שקשה לעשות, הן מלאות באנרגיה שתוקעת. אך ברגע שמבצעים אותן ממקום אמיתי, עם כוונה סופר טובה, ותדר גבוה הן בדרך כלל הרבה פחות קשות מהסרט שהיה לי בראש.
3. שהאכפתיות שלי והלא נעים, אלו חוזקות שלי בשימוש נכון.
4. פחות מפחד להרגיש לא משהו, ובלחץ. מסתכל לזה בעיניים. נושם כמה נשימות ומרגיש את זה. ללא כוונה לשנות או להפסיק זאת. האם זה כיף? לא!
האם זה בונה את עצמי? כן! האם זה מעצים אותי? חד משמעית!!!
5. שבימים האחרונים אני עוד פעם חזרתי להרגיל של פחות משש שינה.
עדיין לא מצליח לכתוב את הפוסט לפני הלילה.
נ.ב
ממש מרגיש את ההלקאה העצמית על השינה.
ממשיך לחפש את הפתרון.
אבל היי,
לפחות יש פוסט.
