תקשורת מקרבת

בשבת האחרונה צפיתי בסדרה של ארבעה מפגשים ביו טיוב של איש רציני ביותר בשם מרשל רוזנברג.
שמעתי פעם במאחורה של האוזן תקשורת מקרבת אבל לא באמת התעמקתי בעניין.
הקטע שכנראה העיתוי חיכה לי. אני עכשיו בתקופה שאני משתדל לשים דגש על התקשורת שלי. להיות איתה הרבה יותר אפקטיבי. ודווקא אני שמחשיב את עצמי למופנם אני מבין בחשיבות של תקשורת ועל שיפור ברמת החיים ברגע שאני הופך למיומן בכך.

רשמתי נקודות מתוך צפייה ביו טיוב מעלה את זה בצורה גולמית (מועתק מהמחברת שלי)

• חשוב לדבר בעובדות – להגיד בדיוק מה הבנאדם שגרם לנו להרגיש לא טוב עשה/אמר. זה יכול להיות ציטוט, פעולה.
• אם אנחנו חושבים שמשהו שמישהו עושה לא נכון, זה מפחית את הסיכוי שנקבל את מה שאנחנו רוצים, ובנוסף זה מגביר אלימות.
• עצם העניין בתקשורת מקרבת זה לזהות את הרגשות והצרכים שלנו ולשקף אותם לצד האחר.
• ללמוד מודעות לצרכים! מה שקורה בעצם שאנחנו שופטים את האנשים לפי הדברים שהם עושים.
• עדיף להגיד אני מרגיש מאשר אני חושב. כשאני אומר אני חושב אני מאבד את האדם שמולי.
• המילה אתה גורם לי להרגיש – יש בזה מראש מניפולציה.
• אף אחד לא עושה דבר שאותו הוא לא בוחר.
• משפט שיכול לעזור לי לייצר אמפתיה. גם אם אני טועה בניחוש אני שם את הבנאדם שמולי במרכז.
  האם אתה מרגיש__________ (לנחש את הרגש) כי אתה צריך_________ (לנחש את הצורך).
• עם אוזני ג׳ירפה (כינוי שהוא נותן למתקשרים בתקשורת אפקטיבית) אנחנו יכולים להקשיב רק ל: רגשות וצרכים לא ביקורת.
• אנחנו מתבלבלים בין צרכים למחשבות. להשתמש במחשבות כחלון אל הצרכים שאומרים לנו ומדייקים לנו מה אנחנו צריכים.
  אני חושב________ מביא למבוי סתום.
• תקשורת של ג׳ירף לא אומר שאנחנו נחמדים, אלא אנחנו לא אלימים.
• איך להגיד לא ״בצורה שעובדת לשני הצדדים״?
  לענות ככה: מה הצורך שמונע ממני להגיד כן.
  להגיד את הצורך שמונע ממני להגיד כן.
• כל התנצלות שבאה מתוך חשיבה שעשינו משהו לא בסדר, לא תהייה טובה עבורי או עבור אדם אחר.
• כל הביטויים הם צרכי ביטוי של הצרכים שלנו.
• ככל שאנחנו שונאים יותר ויותר את ההתנהגות שלנו ואת המעשים שלנו, ככה נחזור על זה יותר ויותר.
• ברגע שיש קליק עם מי שאנחנו האיך מגיע.
• ככל שנחשוב שתפקידנו לעזור לבנאדם להרגיש טוב עם עצמו, ככה נחמיר את המצב. כי אנחנו לא יכולים לתקן אנשים.
• הצורך הוא להיות באמפתיה, ובשביל להיות באמפטיה זה מצריך מאיתנו נוכחות.
  עצת בודהה: אל תעשו משהו – תעמדו שם.
  עצם זה שאנחנו עומדים ביחד איתם, או איתנו בפנים אנחנו מייצרים חיבור. ההנאה מהסבל קוראת כשנוצר החיבור שאנחנו שמים לב לרגש שלנו ולצורך שלנו ונותנים לו מקום. והחיבור עושה את הריפוי.
• אנחנו לא נרפאים מדיבור על העבר. אנחנו נרפאים על הדיבור שחי אצלנו כרגע ומופעל מהעבר.
• איך להיות בהכרת תודה לפי ג׳ירף?
  – מביעים בצורה ספציפית מה עם עשו בשבילנו (עושה את החיים שלנו טובים יותר)
  – לומר איך אנחנו מרגישים באותו הרגע לגבי כך שהאדם עשה זאת.
  – איזה צורך שלי התמלא?

נ.ב
מומלץ להמשיך לראות את שלושת המפגשים הנוספים.

לצפייה בסדרה המעולה הזאת