הולכים לבית ספר 12 שנה.הרבה עושים תואר ראשון, לא מעט גם תואר שני.ואז הרבה שנים של עבודה. כמה פעמים אנחנו שואלים את עצמנו על מה

החלטתי שאחד הדברים שחסרים לי ויכולים להעלות לי את האפקטיביות בחיים זה הכנסת מיקוד אחד בפעולה שאני עושה. החלטתי שבשבועות הקרובים אני מתמקד בדבר אחד

השעה 2:03 אני ער.מבין שעוד לא כתבתי פוסט, והיה יום מלא בתובנות ודברים מעניינים.מתחיל בהלקאה עצמית על זה שעדיין ער, ופוגע בשעות שינה שלי.לכן מסכם

השבוע מצד אחד מתחיל את הסיכומים של השנה האחרונה, מצד שני מתחיל את ההתכווננות לשנה החדשה.המיקוד לשנה הקרובה בגדול נעשה (עוד פעם בתנאים של היום,

מכירים את זה שאתם יודעים שעכשיו לאכול פיתה עם שוקולד זה ממש לא הדבר הנכון לעשות.ואז…מכירים את זה שאחרי שעה בפייסבוק אתם מבינים שזה ממש

המתפתחים יגידו: דבר חיובי להמשיך!וזה בעצם העניין כשיש לי יום עמוס בטירוף!כשאני בהרגשה שלא משנה כמה שאני פועל עדיין אני לא מספיק!כשאני מרגיש מוצף. להמשיך,

היום ממש פגשתי את השיפוטיות בלייב. ראיתי איך אני שופט את הבנאדם, איך אני מבקר אותו, איך אני מביע עליו דעה בסוג של התנשאות. ממש

נפתחו הרבה דלתות היום. חלק מהדלתות היו דלתות הזזה ידניות. חלק מהדלתות היו קצת חורקות ונדרש מאמץ. חלק מהדלתות נפתחו אוטומטית שרק התקרבתי. ובאמת הדלתות

היום היה לי יום מאתגר ממש. מצד אחד מלא בדברים טובים: פרוייקטים שמעניינים אותי, פיילוט חדש לסדנה במוזה, ושגרה.מצד שני אחריות רבה. מתחיל להבין שיש

כשהייתי בטיול אחרי צבא (שנה ושבוע) היו מדינות שעל התיק גב הגדול שלי, היה לי מנעול עם קוד של 3 ספרות.והיה קטע עם המנעול הספיציפי

אחרי שלושה שבועות שבהם אני כבר לא רץ. רוצה לחזור לפעילות גופנית שלוש פעמים בשבוע. סיפרתי לעצמי שזה בגלל מזה האוויר, אבל גם בימים יפים

משפט מטריף ששמעתי היום שפתר לי פלונטר בהבנה שלי לגבי התפיסה שלי למאמץ. פוסט מורחב בהמשך.מוזה מוזה מוזהמסגרת של דרך המיתרים, כמה קסם יש שם