שאלו אותי מה אני מאחל לעצמי לשנה הקרובה בחרתי מספר דברים:(על הדרך אמרתי נעשה מזה פוסט, אז זרמו) להיות עם יותר פרופורציה. להיות תקשורתי יותר

היום היתה לי שיחה על חימום.אני מעורב בפרוייקט גדול, אך עדיין קהל היעד שאנחנו פונים אליו לא מספיק בשל כנראה.עכשיו, זה לא שאנחנו באים בטענות

נגיד היה יום כזה בלי תובנות. יום רגיל כזה, בלי ניתוחים יותר מדי מחשבות, חשבונות, השוואות, הלקאות, חלומות.אז זהו, היום לא היה, אולי מחר יהיה.

מה מאפשר לנו לעשות משהו שהוא לא כמו שכולם עושים?מה מאפשר לנו להגיד משפט לא פופולארי בחברת אנשים?מה מאפשר לנו לרקוד באולם מלא אנשים בלי

יש סאונד בעולם שהוא תרופת פלא.קוראים לזה הצחוק של איתמר ואריאל. כשהם מצחיקים אחד את השנייה אפקטיביות התרופה עולה עוד יותר.לחיי תשומת לב לרגעים שכבר

הימים האלו שדווקא לא כל כך בא לעשות את הדברים ושם אנחנו עושים אותם זה כנראה עצם העניין לעקביות.לוקח לדוגמא את כתיבת הפוסט היום. עלו

יש דרך שלמדתי להציג לצד השני נקודות שחשובות לי בצורה אפקטיבית.מה זה אומר אפקטיבית?מבחינתי זה אומר שהצד השני נשאר בקשב למה שיש לי להגיד. הוא

השבוע קפץ לביקור אצלי האידיאל בהקשר המקצועי.נכנסתי למוד של השוואות, איפה אני אמור להיות? וזה הוביל לקצת שאלות פנימיות.בעולם מושלם הייתי ישר אומר, הופה! אתה

שמתי לי את ההתכווננות להכניס יותר עקביות לחיים שלי,איפה אני עומד בוא נעשה בדיקה בלייב.אמרתי לעצמי הנה נחזיר את הפוסטים היומיים על מנת לייצר שם

אז התחייבתי לעצמי להגיע עד ה-31 במאי ל-1000 פוסטים.זה אומר עוד 32 פוסטים.זה אומר שנשארו לי עוד 18 ימים. זה אומר שכדאי שאתחיל לתת גזזז

הערב עלתה לי המחשבה של איך לזכור? ניסיתי לספר לאיתמר מה זה אומר יום השואה. מחר הצפירה אז ניסיתי לתת מושג קלוש, קצת הסתבכתי חייב

עוד יום מפוצץ בעשייה,מרגיש בימים האחרונים איך לאט לאט פעולות קטנות מייצרות הנעה לפעולה.פרוייקט שיש לי את הזכות ללוות כבר למעלה משנתיים בשבוע הקרוב הולך

1:50 בלילה.מסיים יום עבודה שהתחיל בשעה 6:30 בבוקר. מלא במוטיבציה עם כמה פרוייקטים מעניינים ביותר המתבשלים אצלי.פוסט קצר שאומר לי שגם בשעה כזאת עדיין יכול

לפני קצת פחות מחודש שמתי לעצמי מטרה להגיע ל-1000 פוסטים!!!עד היום הולדת שלי בסוף מאי.נשארו עוד 36 פוסטים (מקסימום אם אתקע אעשה אחד מי יודע