תיעוד המסע להגשמת הקטע שלי בתחום האישי והעסקי
לפני כמה שבועות, החלטתי שאני זורק לאוויר התחייבות שהולך להיות לי פרק פודקאסט ב-1.9.כנראה שהייתי שאנן לעניין ולא באמת עשיתי יותר מדי פעולות לקדם את
הכנתי בבית סלט ירקות ישראלי. האם לשים 10 כפות של שמן זית או 2 כפות?הרגשתי רצון למשהו מתוק. האם לסיים חבילת ביסקוויטים שלמה או להוציא
המשפט בתמונה אומר כל כך הרבה מבחינתי.המשפט בתמונה הוא הסיבה שאני כל כך סולד מפוליטיקה, ודי גרוע בזה. המשפט בתמונה משקף את ההבדל והפער להצלחה בכל
אנשים לא מוכנים לשלם את המחיר בשביל החלום שלהם. (גארי אומר)כל כך מתחבר! הפחד שלנו עוזר לנו לחרטט עם סיפור שזה קשה, מסובך, כואב. זה יכול
מוזר. אני יודע זה אמור להיות הפוך.אני כל כך מאמין בכוחו של הרגע הזה. בלנשום. בלהיות במודעות, ונוכחות.אך יש משהו בלשבת עם עיניים עצומות ולהתרכז
אני משתמש הרבה מאוד פעמים במילה ׳כל׳ וגם בצורת המחשבה שלי בעיקר שאני במצב תודעה הישרדותי. אני נוטה להכליל על עצמי סיטואציות שהן ממוקדות. ברגע
מדי יום אני מקבל במייל פוסט מסת׳ גודין. לפעמים 4 שורות' לפעמים זה כמה פסקאות. אבל לא משנה מה קורה,מדי יום אני מקבל במייל פוסט
הבוקר. בבית קפה בקניון בכפר סבא. נפגשתי עם אישה חכמה.את האישה החכמה אני מכיר מסדנה שעברתי אצלה, ונפגשתי איתה כי הרגשתי שקיים פוטנציאל להפיץ את
יש לי רצון פנימי, להעלות הילוך בכתיבה שלי החוצה. רוצה יותר לשקף את התהליך שעובר.יחד עם זאת לא מרגיש לי עדיין נכון להעלות כל פוסט,
יושב בפגישה שעה וחצי.בסופה מביט בטלפון:3 שיחות שלא נענו מאותו מס׳הודעת וואטסאפ מאותו מס׳מייל מאותו בנאדם אומר לעצמי:זה בנאדם שנוקט עמדה להגדלת סיכוייו להצלחה בחיים.
איך להגביר את הקצב להצלחה??עד לא מזמן גם ניסיתי למצוא את התשובה, השיטה, והגורו שיראה לי זאת. 12 שנה, ונסיון יום יומי מוכיחים לי מה שגארי
הלוואי והיה לי בטחון כמו של דניהלוואי והיה לי אומץ להגיד לחיים את זההלוואי והייתי אסרטיבי כמו אליהלוואי והייתי מוכר כמו דנה.אני רוצה להגיד את
אני רץ עם פודקאסט, נוסע לתל אביב עם פודקאסט, שוטף כלים עם פודקאסט. כל כך הרבה פעמים המילה הזאת בשימוש אצלי במהלך היום. ההקשר שלו בתוך עולם
היום ראיתי סרטון של גארי ויי שבו ילד בן 22 אומר שהוא רוצה להיות מנטור מוטוביציוני.וגארי מסביר לו את האבסורד וקצת את החוצפה, שהוא רוצה
לפני כמה שבועות, החלטתי שאני זורק לאוויר התחייבות שהולך להיות לי פרק פודקאסט ב-1.9.כנראה שהייתי שאנן לעניין ולא באמת עשיתי יותר מדי פעולות לקדם את
הכנתי בבית סלט ירקות ישראלי. האם לשים 10 כפות של שמן זית או 2 כפות?הרגשתי רצון למשהו מתוק. האם לסיים חבילת ביסקוויטים שלמה או להוציא
המשפט בתמונה אומר כל כך הרבה מבחינתי.המשפט בתמונה הוא הסיבה שאני כל כך סולד מפוליטיקה, ודי גרוע בזה. המשפט בתמונה משקף את ההבדל והפער להצלחה בכל
אנשים לא מוכנים לשלם את המחיר בשביל החלום שלהם. (גארי אומר)כל כך מתחבר! הפחד שלנו עוזר לנו לחרטט עם סיפור שזה קשה, מסובך, כואב. זה יכול
מוזר. אני יודע זה אמור להיות הפוך.אני כל כך מאמין בכוחו של הרגע הזה. בלנשום. בלהיות במודעות, ונוכחות.אך יש משהו בלשבת עם עיניים עצומות ולהתרכז
אני משתמש הרבה מאוד פעמים במילה ׳כל׳ וגם בצורת המחשבה שלי בעיקר שאני במצב תודעה הישרדותי. אני נוטה להכליל על עצמי סיטואציות שהן ממוקדות. ברגע
מדי יום אני מקבל במייל פוסט מסת׳ גודין. לפעמים 4 שורות' לפעמים זה כמה פסקאות. אבל לא משנה מה קורה,מדי יום אני מקבל במייל פוסט
הבוקר. בבית קפה בקניון בכפר סבא. נפגשתי עם אישה חכמה.את האישה החכמה אני מכיר מסדנה שעברתי אצלה, ונפגשתי איתה כי הרגשתי שקיים פוטנציאל להפיץ את
יש לי רצון פנימי, להעלות הילוך בכתיבה שלי החוצה. רוצה יותר לשקף את התהליך שעובר.יחד עם זאת לא מרגיש לי עדיין נכון להעלות כל פוסט,
יושב בפגישה שעה וחצי.בסופה מביט בטלפון:3 שיחות שלא נענו מאותו מס׳הודעת וואטסאפ מאותו מס׳מייל מאותו בנאדם אומר לעצמי:זה בנאדם שנוקט עמדה להגדלת סיכוייו להצלחה בחיים.
איך להגביר את הקצב להצלחה??עד לא מזמן גם ניסיתי למצוא את התשובה, השיטה, והגורו שיראה לי זאת. 12 שנה, ונסיון יום יומי מוכיחים לי מה שגארי
הלוואי והיה לי בטחון כמו של דניהלוואי והיה לי אומץ להגיד לחיים את זההלוואי והייתי אסרטיבי כמו אליהלוואי והייתי מוכר כמו דנה.אני רוצה להגיד את
אני רץ עם פודקאסט, נוסע לתל אביב עם פודקאסט, שוטף כלים עם פודקאסט. כל כך הרבה פעמים המילה הזאת בשימוש אצלי במהלך היום. ההקשר שלו בתוך עולם
היום ראיתי סרטון של גארי ויי שבו ילד בן 22 אומר שהוא רוצה להיות מנטור מוטוביציוני.וגארי מסביר לו את האבסורד וקצת את החוצפה, שהוא רוצה
© כל הזכויות שמורות אורי ליכטנשטיין 2024