אז זהו, שלא…
איזה שבוע… אנרגיה! פריצה! צמיחה! התפתחות!אז זהו שלא… השבוע היה שבוע מאתגר ביותר.אנחנו בשלב בעסק שעשינו קפיצה מדרגה ובשביל להחזיק אותה צריך אנרגיית שיא, והרבה
תיעוד המסע להגשמת הקטע שלי בתחום האישי והעסקי
איזה שבוע… אנרגיה! פריצה! צמיחה! התפתחות!אז זהו שלא… השבוע היה שבוע מאתגר ביותר.אנחנו בשלב בעסק שעשינו קפיצה מדרגה ובשביל להחזיק אותה צריך אנרגיית שיא, והרבה
ישבתי על הכרית השחורה, מאחורי כולם כמשקיף. דן תורן ישב במרכז חצי גורן סביבו.הוא סיפר על החושים. איך בעצם החושים כותבים. וזה חידוד נחמד, לשים
אתמול בסוף של המסגרת, עופר אמר לנו משפט: ״לפני מה לעשות זה מי להיות״.בתוך המשפט יש את כל הבסיס של התפתחות אישית. כיום עם הטלפון,
הקונפליקט התמידי בין השעות בלילה שאני מצליח להיות אפקטיבי. לבין חוסר שעות השינה שזה מייצר לי.כשהשעה 2:00 לפנות בוקר מגיעה אני מרגיש מן צביטה קטנה,
כותרת די גדולה, אני יודע. לאחרונה אני מתחיל להרגיש מה מגניב אותי באמת, כבר 13 שנה אני במסע של התפתחות אישית אך בשבועות האחרונים אני
טריק זול שעובד לי בשבועות האחרונים.כשאני מתעצבן, כועס על עצמי, או על אחרים.כשנרגע קצת, מוקיר תודה לעצמי על כך שאני לא מספיק טיפש בשביל שתהייה
בימים האחרונים מדי בוקר אני בוחר הווייה שבה אני רוצה להיות ובערב אני כותב כמה הייתי נוכח בהווייה במהלך היום.ביומיים האחרונים בחרתי בנצחונות קטנים, אני
ביסודי, כיתה ג׳ או ד׳ המורה אמרה: ״תעשו שער למחברת ותכתבו חשבון״היתה נותנת כמה דקות לעצב את השער. אני זוכר קלמר עם טושים צבעוניים. שלב
אני חי בתחושה של בזבוז זמן.במקום זה אני רוצה לנסות להכניס לי מחשבה שאני צריך זמן טעינה, וכל מריחת הזמן שלי זה בעצם זמן שאני
יש לי כמה נושאים חשובים מאוד לעסוק בהם ביום יום.אחד זה נושא ההרצאות.שתים זה שיווק של מוזה – להכניס לידים בשוטף פלוס לבנות את המותג.
הרבה מאוד שנים חיפשתי.חיפשתי בספרים.חיפשתי בקורסים.חיפשתי עם מנטורים.חיפשתי ביו טיוב. כל פעם תליתי את תקוותי שאמצא.כשחשבתי שמצאתי ואז ניסיתי ראיתי שעדיין זה לא קורה.והמשכתי לחפש.
שמרתי על כמה חודשים רציפים, בהם אני כותב מדי יום פוסט בבלוג שלי.בימים האחרונים שמתי לב להתרופפות. הרצון שלי לכתוב בכל מחיר, לא משנה, השעה או
אני מודע לכך שאני חי בסרט, יש בי אמונות שאני רוצה להרוויח עשרות אלפי שקלים בחודש. יש בי אמונות של שפע עצום שמגיע אליי.12 שנה
קיבלתי הבוקר הודעה. מישהי שאיתי במסגרת התפתחות, בהקשר של חידוד של שירות עסקי שלה.בהתחלה, לא הצלחנו להגיע לפיצוח אחרי קרוב ל-45 דקות שיחה זה הגיע.היו
כל כך רוצה כבר להצליח כלכלית.כל כך רוצה לפרוץ את הגבולות של השפע.כל כך רוצה להתחבר לאמונות שלי בשפע.כל כך רוצה לחוות את ההרגשה של
אוהב לנצל את יום ההולדת, לעצור רגע ולהבין מה קרה, קורה ויקרה.לפני שנה כתבתי פוסט עם ׳35 איחולים שלי לעצמי׳
איזה שבוע… אנרגיה! פריצה! צמיחה! התפתחות!אז זהו שלא… השבוע היה שבוע מאתגר ביותר.אנחנו בשלב בעסק שעשינו קפיצה מדרגה ובשביל להחזיק אותה צריך אנרגיית שיא, והרבה
ישבתי על הכרית השחורה, מאחורי כולם כמשקיף. דן תורן ישב במרכז חצי גורן סביבו.הוא סיפר על החושים. איך בעצם החושים כותבים. וזה חידוד נחמד, לשים
אתמול בסוף של המסגרת, עופר אמר לנו משפט: ״לפני מה לעשות זה מי להיות״.בתוך המשפט יש את כל הבסיס של התפתחות אישית. כיום עם הטלפון,
הקונפליקט התמידי בין השעות בלילה שאני מצליח להיות אפקטיבי. לבין חוסר שעות השינה שזה מייצר לי.כשהשעה 2:00 לפנות בוקר מגיעה אני מרגיש מן צביטה קטנה,
כותרת די גדולה, אני יודע. לאחרונה אני מתחיל להרגיש מה מגניב אותי באמת, כבר 13 שנה אני במסע של התפתחות אישית אך בשבועות האחרונים אני
טריק זול שעובד לי בשבועות האחרונים.כשאני מתעצבן, כועס על עצמי, או על אחרים.כשנרגע קצת, מוקיר תודה לעצמי על כך שאני לא מספיק טיפש בשביל שתהייה
בימים האחרונים מדי בוקר אני בוחר הווייה שבה אני רוצה להיות ובערב אני כותב כמה הייתי נוכח בהווייה במהלך היום.ביומיים האחרונים בחרתי בנצחונות קטנים, אני
ביסודי, כיתה ג׳ או ד׳ המורה אמרה: ״תעשו שער למחברת ותכתבו חשבון״היתה נותנת כמה דקות לעצב את השער. אני זוכר קלמר עם טושים צבעוניים. שלב
אני חי בתחושה של בזבוז זמן.במקום זה אני רוצה לנסות להכניס לי מחשבה שאני צריך זמן טעינה, וכל מריחת הזמן שלי זה בעצם זמן שאני
יש לי כמה נושאים חשובים מאוד לעסוק בהם ביום יום.אחד זה נושא ההרצאות.שתים זה שיווק של מוזה – להכניס לידים בשוטף פלוס לבנות את המותג.
הרבה מאוד שנים חיפשתי.חיפשתי בספרים.חיפשתי בקורסים.חיפשתי עם מנטורים.חיפשתי ביו טיוב. כל פעם תליתי את תקוותי שאמצא.כשחשבתי שמצאתי ואז ניסיתי ראיתי שעדיין זה לא קורה.והמשכתי לחפש.
שמרתי על כמה חודשים רציפים, בהם אני כותב מדי יום פוסט בבלוג שלי.בימים האחרונים שמתי לב להתרופפות. הרצון שלי לכתוב בכל מחיר, לא משנה, השעה או
אני מודע לכך שאני חי בסרט, יש בי אמונות שאני רוצה להרוויח עשרות אלפי שקלים בחודש. יש בי אמונות של שפע עצום שמגיע אליי.12 שנה
קיבלתי הבוקר הודעה. מישהי שאיתי במסגרת התפתחות, בהקשר של חידוד של שירות עסקי שלה.בהתחלה, לא הצלחנו להגיע לפיצוח אחרי קרוב ל-45 דקות שיחה זה הגיע.היו
כל כך רוצה כבר להצליח כלכלית.כל כך רוצה לפרוץ את הגבולות של השפע.כל כך רוצה להתחבר לאמונות שלי בשפע.כל כך רוצה לחוות את ההרגשה של
אוהב לנצל את יום ההולדת, לעצור רגע ולהבין מה קרה, קורה ויקרה.לפני שנה כתבתי פוסט עם ׳35 איחולים שלי לעצמי׳
© כל הזכויות שמורות אורי ליכטנשטיין 2024