כתבתי כמה פעמים איך המילים הכתובות באות לי פחות בחודשים האחרונים. בימים האחרונים אני רוצה לחזור שוב פעם לייצר כמה פוסטים בשבוע. עדיין אין מספר

בשבועות האחרונים התרחקתי קצת מהתפתחות אישית.הפכתי ציני אליה, אמרתי לעצמי אתה עכשיו ממוקד בפעולות. להקשיב להתפתחות אישית זה נחמד אבל בסוף הפעולות הן ההתפתחות האמיתית.

הערב הסתיים מחזור נוסף של סדנת הכתיבה ׳חדר כותבים׳ עם רן שריג. אחרי שעתיים וחצי של מפגש, רן דיבר על דדליינים, כמה חשוב לנו לשים

בימים האחרונים חוזר לי הדגדוג לכתוב.חודשים בהם אני במקום בו אני פחות מוצא את הדחף לכתוב. לפעמים עולה לי פוסט אולי אפילו כמה ברצף אך

היום היה יום לא משהו.הימים האלו בהם אני רואה מולי בעיקר את הפער ממה שאין.לא היתה איזו דרמה גדולה פשוט יום לא משהו.הרגשתי איך אני

צריך להיות נחמד ולהגיד שלום כשנפרדיםצריך להעיר כשאני רואה את המנהל מקטין את העובדצריך להיות אדם טוב ולהתייחס בכבוד לזולת צריך להגיד אמת ולספר על

לפני כמה ימים ישבתי עם חבר לקפה, הוא סיפר לי סיפור מורכב שהותיר אותי המום.הסיפור אני לא יכול לחשוף כמובן.אך עלתה לי שאלה של מוסריות,

השערות ביד ימין מתחילות לעמוד, ובקצוות העיניים מתחיל להיות רטוב. אחרי שעה עם רן שריג, הוא מושיב את המשתתפים על כיסא לבן. כל מה שהם

נמאס לי קצת מהמחשבות, חשבתי לעצמי. כן. משפט זה די מתאר את מי שאני, חשבני, חפרני, מעמיקני, או מילים אחרות של מישהו שהגלגלים שלו עובדים

הוא עוד פעם הפסיק לכתוב בפייסבוק.הוא אמר: המומנטום אבד!הוא העלה השערה: השיפוטיות חזרה.הוא הרגיש רגשות אשם איך תום יפרש את הטקסט וייפגע.הוא אמר: אין לי

היום התקיימו שלוש סדנאות ביום אחד!משהו מאוד משמעותי שחשוב לי רגע לעצור, לנשום ולקחת ללב.סדנת ׳פשוט לשיר׳ בניצוחה של אוסי בבוקר.סדנת ׳פשוט לשיר׳ בניצוחה של

שמעו רגע,בא לי לצעוק!קצת נמאס לי להיות מנומס מדי.מרגיש איך אני עוצר את עצמי מבפנים. נגמרו החגים. מרגיש שהחיים מתחילים לחזור קצת לשגרה.עשינו תוכניות מטורפות

החצי השני של היום שלי היה מוקדש להתפתחות אישית במרכז. מחר על הבוקר גם אהיה לא זמין לענייני מוזה (יש מצב יהיה פוסט, במה הייתי

היום היה לי איזה קטע עם איתמר שהרגשתי איך איבדתי קצת שליטה.הרגשתי בלייב איך האוטומט שלי עולה, ואני נכנס למצב: עכשיו עושים מה שאני אומר.היה

בשבועות האחרונים חלק מהמשחק שלי, זה להרגיש בסדר כבר עכשיו עם מי שאני.יכול להעיד על עצמי שחלק מאוד משמעותי מהחיים שלי, שגרם לי להמון תסכולים,

פעם לא הבנתי את העניין של הרגישות.חשבתי שזה לא משהו בכלל.חשבתי שזה משהו שצריך להשתנות.לא הבנתי למה אני נעלב הרבה פעמים, העלבות היתה מלווה בכעס.

אני מתעצבן שמישהו מתקרבן מולי (מספר לי כמה החיים קשים לו בהגזמה). האוטומט שלי בשביל להירגע זה להתנתק, ולהיות לבד. בדיוק בנקודה הזאת העבודה היא

בטחון עצמי זה משהו שהוא מאוד משמעותי עבורי.הרעיון בבטחון עצמי זה לעבור למרכז שליטה פנימי. זאת אומרת, שהאמונה בעצמי וביכולות שלי במה שאני מסוגל להשיג

זה מה שהוא שאל אותי.למה אתה רוצה לפתוח זאת מול כולם?הרי זה דברים אישיים. זו שאלה באמת טובה.רוב הכתיבה שלי די אינטואטיבית. נדירות הפעמים שאני