״תשים לב לנצחונות הקטנים״ זו אחת התובנות המרכזיות שעופר בשיחה על בטחון עצמי.זו נקודה שמצד אחד מאוד ברורה. חכמים אמרו: הסתכל על חצי הכוס המלאה.

פירמידת התוכן   הוא מדבר שם על שלושה אלמנטים מרכזיים: קטע ארוך אחד (וידיאו, פודקאסט, טקסט) ליצור מהקטע הארוך קטעים קטנים בכל מיני ורסיות (ציטוטים,

במפגש האחרון עופר נתן לנו 4 שאלות לענות עליהם שהחפיפה של ארבעתם מביאה אותנו לייעוד שלנו. במה אני טוב? מה אני אוהב לעשות? סביבה –

אני כבר עוקב אחרי גארי ויינרצ׳אק כבר מעל לשנתיים בעיקר ריחף לי מלמעלה בפיד אך בשלושה שבועות האחרונים העליתי את רמת המעקב שלי, כי פתאום

נתחיל מהסוף. לדעתי שליחות זו מילה גדולה, ויש לי קצת בעיה עם מילים גדולות מכמה סיבות. זה יכול להיות מנותק מהקרקע ולהוביל אותי לתסכול שאני

1:44 לפנות בוקר (או לילה תלוי בני כמה אתם) מת כבר לישון אך הייתי חייב לסיים משהו שהתחייבתי עליו.ואז במקום ללכת לישון, נזכרתי שגם יש

כשמני הטווס נותן בראש ופורס את המניפה, כנראה לא נישאר אדישים, ונגיד: ״וואוו״.כשחגית הנמלה מסתובבת לה אבודה, כנראה נמשיך בעיסוקנו. מני הטווס, מהרגע שנולד הבין

יש את הנטייה לרצות לשנות את מי שאנחנו או את המצב שאנחנו נמצאים בו.ומה שאני מתחיל ללמוד שדווקא המשחק הוא ללמוד לקבל את מי שאנחנו

מכירים את זה, שאתם יודעים משהו אבל שזה נאמר בקול, ולפעמים בנוכחות מישהו, פתאום זה מזדקק ומרגיש רגע של הבנה.הערב זה קרה לי שסיפרתי לחבר

יש לי פער בין המקום שאליו אני רוצה להגיע, לבין איפה שאני נמצא. על פניו פרושים סביבי כל הכלים שאני צריך בשביל להגיע לאותו מקום

(תרגמתי פוסט מהבלוג של סת׳ גודין) יש לנו אזור בטוח שהוא נפוץ: להיות עסוק. אנחנו אמורים לתת לך אישור, בגלל שהיית עסוק כל היום. זז בטירוף

כששיתפתי את ירון, בעוד תחום אחד שאני מרגיש בו פער גדול בין הציפייה שלי, לבין מה שקורה בפועל לפי תפיסתי. ובשיחה דיברנו והבנו, שלא באמת

ייעוד זו מילה גדולה מאוד. והחיפוש אחר עיסוק לפי הייעוד שלנו יכול להביא גם את התוצאה של תסכול מכיוון שאנחנו אבודים ואין לנו מושג איך

אתמול אמרתי לעצמי שהדבר היחיד שאני עושה היום זה דף נחיתה שאני כבר דוחה תקופה.לא היה לי שום דבר אחר בלו״ז מלבד לסיים את דף

אתמול התחלתי לקרוא את הספר של ביירון קייטי על שיטה שפיתחה להתמודד עם משבר גדול מאוד שהיה לה. אני ממש בהתחלה ועוד אעדכן, אך כבר

כשאנחנו פוגשים בנאדם חדש או נמצאים בחדר שיש אנשים שאנחנו לא מכירים, אנחנו באופן מיידי נכנסים למשחק סולמות ונחשים. זוכרים את המשחק? עם חיילי הבאולינג

בשיחות עוברות לי מחשבות מסויימות ואני אומר רק חלק מהן. בהישגים שאני שואף להגיע, למקום שבו אני נמצא עכשיו. המשחק זה להכיר אותוֿ ולקבל ולהבין

שמתי לב (יותר מדוייק הפנו את תשומת ליבי) שאני חוזר הרבה על המשפט: ״אני מרגיש שאני מבזבז את הזמן״ ואולי משהו בהתייחסות שלי לא מספיק

זה שם המשחק שבא לי לשחק בו.אני חושב שבשביל להימנע מדברים שלא בא לי עליהם, פשוט סיבכתי אותם.לפעמים דווקא לעשות פחות ולחזור לבסיס של הדברים

אתמול במוצ״ש היה לנו מופע סיום במוזה וכשחזרנו הביתה, אוסי בפתאומיות החלה את גל החולי שלה, ואני הצטרפתי אליה במהלך הלילה עם גל חולי משלי,