התמכרות לטלפון

״אני לא סובל את הטלפון״ הוא זרק לי במפגש בהפסקה במוזה.

אני ישר התחלתי בשאלות: איך, למה…
והתחלנו לדבר על המכשיר בחיינו ואיך בעצם הוא מנטרל אותנו ממצבים חברתיים, ועוד…

מה שדווקא מעניין אותי לשתף זה שדיברנו ובעצם הסכמנו שהוא מנטרל  אותנו מעצמנו.
אנחנו לא מסוגלים להיות לבד, לחשוב פתאום, להתבונן בסיטואציות, להקשיב. תמיד הוא זמין לנו עם אפס שיפוטיות וכם פתיחות להכיל אותנו ב-100 אחוז.

העניין פה שהוא עוזר לנו לאבד את האינטואיציה וההקשבה פנימה.
אין ספק שיש לי יחסי שנאה עם הטלפון אבל אני מבין שהוא חלק מהחיים ופשוט צריך ללמוד את האיזון שהוא כן מספיק תומך בכל מה שאנחנו רוצים אך יחד עם זאת לא מוציא אותנו משיווי משקל. ופוגע ביחסים שלנו עם הסביבה.

מה היחס שלכם עם הטלפון?