תיעוד המסע להגשמת הקטע שלי בתחום האישי והעסקי
הורים מה אתם חושבים?
יש לנו סמארטפון, מכשיר כזה שמחובר אלינו באינפוזיה.(התמכרות, אולי?)
יש לנו ילד בן 3 שגילה את המכשיר וזו תמיד תהייה בחירתו הראשונה על כל משחק אחר.
יש לנו נוסטלגיה.
גדלנו במושב ונפגשנו כל יום ב-16 ברחבה ושיחקנו: פחית שחורה, 3 מקלות, שוטרים וגנבים, מלחמת חרובים, מלחמות מים…
סתם נפגשנו והשתעממנו.
יש לנו עקרונות
הוא נהייה מכור, הילד מהופנט ואפתי, יש מלא זבל, כל הזמן רק רוצה לראות
יש לנו דילמה…
מצד אחד מבינים את העולם. אנחנו גם כל היום בטלפון. השבוע למדתי גם את המושג 'למידה חברתית' שהילדים מחקים אותנו בהרגלים שלנו.
איך אפשר לצפות ממנו להתנתק, שכל הפסקה קטנה הדבר הראשון שנשלף זה סמארטפון.
מצד שני יש את כל הדברים שכתבתי למעלה שזה העבר שלנו, ויש אמונה שאולי פעם היה יותר טוב.
אין ספק שהעולם ישתנה, ונכון שהעניין הוא איזון.
איך אתם בתור הורים מתמודדים עם העניין של הסמארטפון בחיים של הילד? (כמה דקות, שעות ביום? תכנים?, מה הדעה שלכם על הדילמה?)
נ.ב
התשובה היפוטתית בשבילכם 🙂
© כל הזכויות שמורות אורי ליכטנשטיין 2024