לא כל כך יוצא לי.
באמת שרציתי לכתוב איזה שבוע משמעותי היה לי בהיבט של מוזה.
רציתי לתאר את כל הפעילויות שקורות אצלנו במוזה.
רציתי לשפוך אור דווקא על הקשיים ועל האתגרים שהביאו את המשמעות.
אבל בסוף לא יצא, וזה מרגיש לי מאולץ.
מה שהחלטתי, זה לא לוותר, אלא פשוט לדחות.
ולכתוב את הפוסט הזה במקום, שמאפשר לי לשבור את המילה של עצמי.
ובעצם מראה לי שבפעם הבאה עדיף להפתיע, עם פוסט מאשר להסתבך עם עצמי.
מרגיש לי שזה קצת פוסט של לצאת לידי חובה.
וגם כאלו פוסטים יש כששמתי מטרה לכתוב פוסט מדי יום. ואני דוחה זאת לשעה מאוחרת, אז זה המחיר. ואני מקבל אותו.
