אז מה קורה וזה??

די שגרתי אהה?

לפני כמה ימים כתבתי פוסט שהמילה ׳טירוף׳ חוזרת על עצמה. התווספה לי מילה נוספת של הזייה.
העולם עצר מלכת!
כל העולם!
איזה דבר זה…עולים רגשות של פחוד, בלבול, ספק, רוגע, קבלה.
עולה לי ציפייה לנצל את המצב, להיות בתנועה לעשות מלא דברים, אך איכשהו לא באמת מצליח.
היום למשל עשיתי פעולה חשובה ביותר, לקחתי פוף של מילגה (פוף בצורת כסא) רוקנתי את כולו אל תוך 6 שקיות זבל שחורות והכנסתי לכביסה. דברים של משמעות החיים.
בנוסף אופפת אותי איזו אופטימיות מהמצב, שצריך להיות קשוב טוב טוב לכל ההזדמנויות שיש. כי בזמן משבר גדול מי שמנצל את ההזדמנויות יכול לעשות שינוי משמעותי ביותר. לכן אני גם בהקשבה רבה.
הרבה זמן להיות עם הילדים, שזה דווקא נחמד מאוד.
מתנתק מהחדשות בצורה די קיצונית, הבנתי שחשוב שאהייה בבידוד וכל מידע נוסף של הפחדה ופאניקה הגעתי למסקנה שפחות משרת אותי. הדברים הגדולים מגיעים אליי.
בנוסף רוצה להעמיק לעצמי תשתיות נוספות עם השירות שלי ׳הוצאה לפועל׳ לנצל את התקופה של בוסט נוסף של זמן מוזה לעצמך דרך תוכן במוזה.
ומעל כל זה נותן גם בוסט בהתפתחות אישית. בהקשבה לדברים שעולים אצלי, לדיוקים נוספים במי שאני – פשוט בלהרגיש ולהיות מודע למה שעולה עם כמה שפחות שיפוטיות.