ממש בא לי להצליח לכתוב פוסט.
לפני כמה ימים הרגשתי שיש לי רצף מעולה של שני פסוטים שהיו חזקים במיוחד. הצלחתי לזקק גם את עצמי וגם תובנות בצורה בהירה ופשוטה. ואז רציתי שיהיה המשך, אך כלום. קצת הלכתי לאיבוד. מחפש את הנקודות שיכול לצאת מהם לטריגר ולא מוצא.
אז כהרגלי כותב, את מה שאין. כותב את הרצון שלי לפוסט מדוייק.
רוצה גם ליצור את העניין של העקרונות שלאט לאט זה גם דבר שמתגבש לו מבחינת מסקנות שלי מהיכרות שלי עם עצמי.
לנתח את הסיטאציות, לפני או אחרי שהן קורות לכתוב אותן ומשם לזקק לי את העקרון שעל פניו עובד לי.
תוצאה פחות ציפייה שווה סיפוק
תוצאה פחות ציפייה שווה סיפוקתוצאה פחות ציפייה שווה סיפוק את המשוואה הזאת קראתי בעמד 262 בספר הרגלים אטומים של ג׳יימס קליר. הלסת נפלה לי.ולמה? המשוואה