לפני כמה ימים פגשתי מוזאי רציני. שיחה על אה ודה הובילה לעומק מפתיע ובלי כל כך להתכוון נפלט לו משפט: ״החלום שלי לכתוב טור שבועי״ ניתן היה לראות איך הוא בעצמו לא כל כך משוכנע שזה אפשרי, ורחוק מכיוון.
אני בראשי כבר ראיתי זאת. לא הבנתי איפה פה הבעיה? בעבר היה ניתן לחשוב שטורים שבועיים זה משהו ששמור לעיתון גדול ואתה צריך רזומה וזה די נכון, גם היום. כותבי טורים הם אנשים מוכרים מאוד, בדרך כלל עם נסיון עשיר מאחוריהם.
אמממהה, חוקי המשחק ישתנו.
היום יש לנו כבר עיתון. יותר מזה, היום יש לכל אחד מאיתנו חברת מדיה בכף היד.
יש לנו, טלויזיה, וידיאו, פרינט שבמגוון פלטפורמות.
עכשיו נכנסות השאלות והסיפורים הפנימיים שלנו: מי יקרא את זה? על מה אני יכתוב כל שבוע? אני עדיין לא מספיק טוב, זה אישי מדי.
הסיפורים באים לעזרתנו בשביל לשמור עלינו מפחד כלשהו, שלפעמים בהחלט יכול להיות מוצדק.
מה הייתי עושה אם היה לי רצון לכתוב טור שבועי?
- בוחר נושא שקרוב לליבי – נושא שעושה לי טוב שאני מדבר עליו, שקראתי וקורא ספרים עליו, בלוגים, פודקאסטים שאני שומע, יו טיוב, נושא שאני עוסק בו ביום יום, תחביב משמעותי שלי.
כל דבר שיש לכם אליו מספיק תשוקה (כן המילה הזאת) - אם נתקעתם בשלב 1, עברו לשלב 3.
- תעשו עיגול במרכז תכתבו את השם שלכם ותצרו 3 קרנים אם הדברים שמעניינים אותכם בחיים.
אחרי זה תעשו אן דן דינו והראשון שיוצא הוא הנושא הראשון שלכם לטור. - מתחילים לכתוב, פותחים וורד, גוגל דוקס, מחברת, כל מקום שיאפשר לכם לכתוב בקלות.
על מה כותבים על הבחירה מהאן דן דינו. - פה מתחיל להיות מאתגר – יש מצב קולות יגיעו אליכם (אני קורא להם דמויות) ויעשו כל דבר אפשרי בשביל להוריד אתכם מהרעיון המגניב.
תקשיבו להם ואולי אפילו תוסיפו אותם לנושא של הטור. - סיימתם – אם אתם מרוצים עוברים לשלב 7, אם אתם לא מרוצים גם עוברים לשלב 7.
- קריאה שנייה, ניתן אפילו בקול רם. אפשר לערוך קצת – לא להשתגע.
- פה מתחיל הכיף כי הנה יש לכם את המאמר/פוסט הראשון בטור השבועי שלכם.
תאפשרו לעצמכם ביס טעים. - במידה והחיים מחייכים אליכם – אתם מפרסמים באחת הפלטפורמות שקרובה אל ליבכם: פייסבוק, אינסטגרם, פרופיל עסקי שלכם, דף אומן, פרופיל אנונימי.
והנה יש לכם טור. אם אתם קפואים ואין לכם אומץ עברו לסעיף 10. - אתם יכולים לעשות העמקה נוספת עם עצמכם, ולנסות להבין מה מקור הפחד במידה ומסתבכים יש לכם אפשרות לא לפרסם. לשמור במגירה, או באחת המגירות במחשב שלכם.
חשוב, חשוב, חשוב עדיין לחזור לסעיף 4 כל שבוע.
אם יש לכם רצון לטור שבועי, יש לכם את האפשרות לטור שבועי – העיקר לשמור על האיזור בין הפחד לביצוע, למצוא את הדרך שכן תרגישו מימוש ראשוני גם אם הוא חלקי ממש מהחלום שלכם לכתוב טור שבועי.
מה שיכול לקרות שמשבוע לשבוע פתאום תתחילו לשים לב שהכתיבה זורמת לכם יותר, פתאום תרגישו צורך לשתף מישהו קרוב ולאט לאט יש מצב תרצו לפרסם ותגיעו לסעיף 9.
כמובן שיש אחר כך המשך גדול מאוד מה ניתן לעשות בשביל להגיע גם לעוד פלטפורמות ולהתחיל לצבור קהל.
אך לדעתי השלב הראשוני הוא לייצר לנו את ההרגל לכתוב פעם בשבוע, זה הבסיס של הבית ברח׳ הנפש.
נ.ב
יש לי טור יומי
האם אני מפורסם – לא.
האם אני רוצה שכל העולם ידע על הטור שלי – לא.
אבל לחלוטין אני מבין את הרצון הזה, ורואה מה זה נתן לי, ומה זה נותן לאנשים שכן מייצרים לעצמם את הטור השבועי שלהם כל אחד בדרך שלו.
והסיבה היחידה שכתבתי זאת, כי הייתי בצד פעם שחשב שהוא בכלל לא יודע לכתוב. וכל כך בא לי שאנשים יקבלו החלטות על סמך נסיון חיים ולא סיפורים שמתבוססים על חרטוט.
