אז הערב עם מסיבת העיתונאים של בנימין נתניהו, דפקו גם בדלת של מוזה, גם אנחנו התחלנו לחוות את ההיסטריה.
יום הולדת 3 שמתוכננת לנו במוזה, קרוב לוודאי תתבטל, אנשים מפחדים להיות במפגשים חברתיים גם אם הם פחות מצומצמים מ-100 אנשים.
אין ספק שבשביל התקשורת זו חגיגה, הרייטינג בשמיים, כולם כל הזמן רק רוצים להתעדכן וזה בסוף מה שחשוב לה. אין לדעת עד כמה הדברים מוגזמים או עובדתיים (סביר להניח שדי מוגזמים). העניין שבשורה התחתונה באמת יש פה משהו חריג, והגישה של הישראלים ׳יהיה בסדר׳ פה פחות מתאימה. צריכים לגלות את האחריות, להיות בבידוד מי שנדבק.
באופטימיות שלי אני מאחל שימצא פתרון, כי עסקים יכולים לקרוס בצורה בלתי רגילה אם המצב יימשך לאורך זמן. ברמה האישית, אני חושב מה ניתן לנצל פה ברמה עסקית, למינוף של מוזה.
תוצאה פחות ציפייה שווה סיפוק
תוצאה פחות ציפייה שווה סיפוקתוצאה פחות ציפייה שווה סיפוק את המשוואה הזאת קראתי בעמד 262 בספר הרגלים אטומים של ג׳יימס קליר. הלסת נפלה לי.ולמה? המשוואה