טקסט חרא

במפגש האחרון של שי עמית, החלטתי שאני משתתף במשימת הכתיבה.
״אני לא נוהג לעשות תחרויות בסדנא, אך הפעם מי שכותב את הטקסט הגרוע ביותר מנצח״
כבר נחשפתי למשימה, וכתבתי בעבר, אבל התחשק לי לאתגר את עצמי עוד הפעם. אפילו הצלחתי להצחיק את עצמי.
קבלו טקסט חרא:

מהומה באולם שמחות

החתן עומד בפתח טוקסידו לבן ופפיון שחור ביד שמאל. הזר מהפלסטיק שחמותו לעתיד קנתה לו וחייבה אותו להחזיק. הכלה מתאפרת עם החבר ההומו שלה, כשברקע המוזיקה מטיטניק. שובל ארוך ושלוש שמלות תלויות על הדלת. הסבא של מרינה עצבני עצבני כבר שבוע. כי ניסים לא עזר לו עם הכבלים, הוא אמר לו שהוא ממהר עם הקניות מהסופר.
השעה הגיעה. מרינה מגיעה בכרכרה שלה, כן הם שכרו כרכרה. ניסים מגיע במרצדס השכורה שלקחו. הטקס מתחיל. הסבא אומר: ״הנה ההזדמנות שלי לנקמה. הוא מתחיל לעקוב אחרי ניסים, עם כוס היין הלבן, ברגע ששלישיית הכנרים מתחילים לנגן, וניסים מתחיל לצעוד עם הוריו, הסבא בטעות לוקח את הכוס ושופך על האיזור של ניסים, רצה להראות לו. שיחשבו שניסים השתין, ככה מול כולם במכנסיים הלבנות. ניסים לא התאפק, אחרי הכל הסבא לא בא לא טוב. הוא החליט שהוא מושך לו בפאה. קטטה מתחילה בין שניהם הכנרים לא מפסיקים. כל המוזמנים לא יודעים מה לעשות וממשיכים להסתכל.
ואז ברגע אחד מגיעה הסבתא של מרינה שכולם אוהבים, ועוד רגע הולכת למות. ומבקשת לעשות פיוס. וככה ברגע סבא וניסים מתחבקים.
ומאז ועד היום מדי שבוע סבא וניסים אוכלים דג מלוח כל יום שישי בצהריים.