הבוקר נפתח בפגישת ׳הוצאה לפועל׳ מיוחדת במינה שעליה עוד אכתוב פוסט נפרד (עמוק משולב במשמעות)
אחר כך המשיך בשיחות מכירה לאחד המופעים השווים בארץ.
אחר הצהריים עם הילדים החמודים.
ומהרגע שהם הלכו לישון ב-20:30.
20:45 – 15 דקות שיחת ׳הוצאה לפועל׳.
21:05 – 60 דקות שיחת התפתחות אישית
22:35 – שיחה ארוכה של כיוונונים לגבי פתרון על פלטפורמה דיגיטלית, שמחפש כיוונים.
מרגיש בעשייה סופר סופר מעניינת ומשמעותית, חוזר על זה כבר על בסיס יומי. דואג בצורה אקטיבית להקיף את עצמי עם אנשים רעבים, טובים, ומקצועיים שמתדלקים אותי בדלק מטוסים, ועוזרים לי לעוף.
נ.ב
את הפוסט הפשוט הזה לקח לי איזה 40 דקות לכתוב.
התחלתי להסתבך עם עצמי – יש לי מה להגיד, אין לי מה להגיד וכל מיני חרטוטים.
וחוזר על המנטרה שלי, מעדיף טקסט חרא בצורה של הרגל ממצב של ׳אין טקסט׳.
כי הרבה טקסט חרא בסוף נהייה פחות חרא.
הרבה ׳אין טקסט׳ נשאר חרא
נ.ב.ב
לא באמת חושב שזה טקסט חרא, אלא טקסט שטוח.
והיתה לי ציפייה להביא קצת יותר עומק.
הגזמתי עם החרא, אז זרמו…
