כמות ההצהרות שיש לי בראש לגבי דברים שאני רוצה, היא די גדולה, וכמו שכתבתי לפני כמה ימים, המשחק שלי כרגע הוא להקטין ופשוט למצוא את הצעדים שכן ניתן לעשות.
שמעתי היום פודקאסט מעניין של איתן עזריה ושני ניב בפודקאסט הביולוגיה של הווינרים על ההימנעות שלנו מכישלון, ועד כמה אנחנו מתוחכמים בשביל לייצר לנו סיבות שברגע שהכישלון יפגוש אותנו, יהיה לנו סיפור כיסוי להצדיק אותו.
מה שלקחתי משם זה את העניין שהרבה פעמים אני מייצר לעצמי דרך שאני לא נותן באמת 100%, ואז יש לי את הלגיטימציה לתת לעצמי הנחה מסויימת מהכישלון.
השאלה שלקחתי זה איך אפשרי מבחינתי לפעול יותר לכיוון ה-100% לתת הרבה יותר מעצמי בפעולות לדברים שאני רוצה. וגם אם אני מחליט שלא כי יש מחיר גדול מדי שבחרתי לא לשלם, לפחות שאהייה כנה עם עצמי ואדע מה כן השקעתי. ובהתאם גם הביקורת העצמית ולפעמים ההלקאה שעולה, אמורה לרדת.
אז בתאוריה זה מאוד נחמד, מכניס זאת למודעות זה כבר השלב הראשון מבחינתי לשים לב כמה אני נותן מעצמי בגזרות שונות בחיים שחשובות לי.
