אחד מהדברים שאני לומד ככל שאני מתפתח, זה שיש לי הזדמנות לשיעורים מהחיים.
דווקא במקומות שנראים לי כמו מכות של פטיש, דווקא שם יש אפשרות לשינוי גדול ולצמיחה.
תוך כדי כתיבת השורות אני שם לב לקלישאה שנכתבת פה. העניין שאני ממש משתדל לחיות ככה. זה לא אומר שזה לא יכאב לי, זה לא אומר שלא אהייה עצוב. פה דווקא העניין. המודעות לשיעור, לסיטואציה. לפעמים זה גם לא יהיה בסמוך, אולי ייקח זמן עד שהשיעור יופנם אבל ככה אני בעצם לוקח את האחריות אליי ומוסיף לעצמי בחירה בתגובה ובמעשים שאני בוחר לעשות.
תוצאה פחות ציפייה שווה סיפוק
תוצאה פחות ציפייה שווה סיפוקתוצאה פחות ציפייה שווה סיפוק את המשוואה הזאת קראתי בעמד 262 בספר הרגלים אטומים של ג׳יימס קליר. הלסת נפלה לי.ולמה? המשוואה