הבוקר בעודי מרים חתיכות לגו מהרצפה, ואת הבובה של הקוף שעושה קולות. הקשבתי להקלטה של עופר לוי על מערכות יחסים. אחד המשפטים שתפס אותי היה: ׳לחפש את הזהב באנשים׳.
הרבה פעמים יש לנו נטייה להסתכל על הדברים המעצבנים בסביבה שלנו, זה הרבה יותר קל.
מה יקרה אם נסגל לעצמנו הרגל של הסתכלות על דבר טוב אחד מול האדם שאנחנו בשיח איתו.
ישר חשבתי כמה זה קשה. ראיתי עד כמה זה רחוק מהאוטומט. וכמה אנרגיה אני משקיע בשנתיים האחרונות בשביל להתמקד בטוב. אני מנתק את עצמי כמה שיותר מתקשורת, אני מנתק את עצמי משיחות של רכילות כמה שניתן, אני מנתק את עצמי מדברים שליליים ואלימים.
אני מחפש תוכניות ואנשים מעצימים. אני מחפש אנשים טובים. אני גם מתחיל לגלות עד כמה חשובים לי ערכים בבנאדם שמולי, ואני גם מתחיל לגלות לא מעט אנשים עם כוונות מאוד טובות שגם מצליחים לפרוץ גבולות.
ולכן קסם לי כל כך המשפט: לחפש את הזהב. גם במשפט הזה יש פעולה. אם אני מעמיק בו אני צריך להיות פרואקטיבי בשביל למצוא את הזהב באנשים, ועצם זה שאני מתמקד בלמצוא את הזהב שמבחינתי זה הטוב שלהם זה יסיח את דעתי מהדברים הפחות טובים.
וגם כמובן אם לא אמצא אז ביי ביי.
זאת אומרת אם אני ממש צריך להתאמץ, אז פעם הבאה אני אדאג לכך שלא אהיה בכלל באינטראקציה עם הבנאדם (עוד פעם, כמה שניתן בעולם המציאות)
אז לחיי לחפש את הזהב באנשים
ולחיי אנשים סביבנו עם זהב של טוב לב.