בשעות האחרונות התיישב עליי איזו תחושה מעיקה של חוסר יכולות. שמובילה לראות קצת שחור.
התחלתי לכתוב על זה ואז קלטתי שאין לי באמת אומץ לפרסם, כי אפשרות שזה יפורש כמשהו שיכול לפגוע בי.
אז כן!
לפעמים גם אין אומץ ולפעמים הרגשות לא מאפשרות לעשות את מה שהשכל אומר שנכון.
נ.ב
כנראה זה מה שעושה אותנו אנושיים,
היכולת להרגיש דברים וכן גם לוותר קצת על עצמנו בשביל אחרים.
האם זה טוב?
זה לא משנה, כי זה המצב.
לחיי המצב כפי שהוא