בנסיעה הבוקר מרמת ישי לשילת איתמר שאל האם זה הרבה או מעט עד שנגיע?
אמרתי לו שזה לא מעט וגם לא הרבה אבל צריך קצת סבלנות.
רבע שעה לפני שהגענו (אחרי 45 דקות נסיעה) איתמר אומר לי:
״לסוניק היה לוקח להגיע לשילת 2 שניות״
הדגמתי לו ששתי שניות זה עשרים ואחד עשרים ושתיים, והוא אומר לי: כן, הוא היה מגיע.
ואז הסברתי לו שסוניק זו דמות וזה לא באמת שהוא יכול להגיע בשתי שניות.
״מה שאני מאמין בו זאת האמת״ הילד אמר בנונשלנטיות.
אני בולע רגע את הרוק בגרון. לא מבין מאיפה הביא לי משפט שלקח לי ארבע עשרה שנה בהתפתחות אישית, ורק עכשיו אני מתחיל להבין אותו.
רק אמרתי לו שזה משפט כל כך יפה, ושאלתי אותו איפה הוא שמע אותו. אבל לא היה מענה. פשוט שתקתי והפנמתי את ההנאה מאיתמר בן החמש וחצי שהוציא משפט זה מפיו.
